ממצאי דוח 'בטרם' לאומה 2006 מגלים כי קיימת ירידה של כ-30% בשיעור התמותה מפגיעה בקרב ילדים בגילאי 0 – 14 שנים, בשנים 1997 - 2003. למרות הממצאים המעודדים, תמונת ההיפגעות של ילדים כפי שעולה מדוח זה היא עדיין קשה: בכל שנה נהרגים כ-170 ילדים עקב פגיעה, מעל ל-24 אלף ילדים מתאשפזים וכ-185 אלף ילדים פונים לחדרי מיון.

מנתוני בטרם עולה כי הרוב המכריע של הפגיעות, 88% ממקרי התמותה מפגיעה ו-93% ממקרי האשפוז עקב פגיעות, הוא עקב תאונות (פגיעות לא מכוונות), ומיעוטן עקב אלימות ואובדנות.



ברוב החתכים, לפי קבוצות גיל ולפי כוונת הפגיעה, שיעור התמותה של בנים גדול משיעור התמותה של בנות. הפער בין שיעור התמותה של בנים לשיעור התמותה של בנות אינו מהותי בשנת החיים הראשונה אך ככל שהגיל עולה, כך הפער גדל: שיעור התמותה של בנים לעומת שיעור התמותה של בנות גדול כפי שניים בקבוצות הגיל 4-1, 9-5, וגדול כפי שלושה בקבוצות הגיל 14-10, 17-15.

הסיבות העיקריות לתמותת ילדים בני 17-0 מפגיעה לא מכוונת הן אלו: היפגעות כהולך רגל (28.4%); רכב ממונע (26%) ; חנק (9%); טביעה (6.4%); אופניים (4.9%) כווייה (.4.6%); נפילה (3.1%), הרעלה (1.3%). הסיבות משתנות בהתאם לקבוצות הגיל (טבלה ג').



הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז בקרב הילדים המאושפזים עקב פגיעות היא נפילה (38.4% מהאשפוזים), הסיבה השנייה היא תאונת דרכים (13.1%) והסיבה השלישית היא הרעלה (8.8%). הסיבות הנוספות לאשפוז הן: כווייה (6.4%), נשיכה/עקיצה (4.7%), מכה קהה (4.3%), חתך/דקירה (3.8%).



שיעור התמותה מפגיעה ומפגיעה לא מכוונת באוכלוסייה הערבית גדול יותר בכל קבוצות הגיל משיעורה באוכלוסייה היהודית. בשנים 2000-1998 שיעור התמותה מפגיעות בקרב בני 17-0, באוכלוסייה הערבית היה גדול פי 2.2 משיעור התמותה באוכלוסייה היהודית; ובשנת 2003 היחס גדל לפי 2.7. היחס בין שיעור התמותה בשני המגזרים גדול במיוחד בקבוצות הגיל 4-1 ו-9-5 שנים.



בצד הנזק הפיזי והרגשי הרב שנגרם עקב תמותה ופגיעה של ילדים, יש לתופעה גם עלות כלכלית. על פי הערכת המינימום, בחמש השנים 2004-2000 הגיעה העלות הכוללת לכחצי מליארד ש"ח (515 מיליון ש"ח). כמו כן, העלות המוערכת של טיפול בילדים באשפוז כללי עקב היפגעות מגיע ל-134 מיליון ש"ח והעלות המוערכת של אשפוז במחלקות כירורגיות עולה על 161 מיליון ש"ח בשנה אחת.



"ממצאי דוח 'בטרם' לאומה 2006 מעידים על שינוי חיובי כלשהו בבעיית ההיפגעות של ילדים בישראל, בעיקר בנתוני התמותה בקבוצת הגיל 14-0. על אף השיפור, ההיקף של תופעת ההיפגעות של ילדים בישראל עדיין מהותי יותר מכל סיבת תחלואה אחרת. למרות הסימנים למגמות החיוביות, תמונת ההיפגעות של ילדים כפי שעולה מדוח זה היא קשה", אומרים אנשי הארגון.

לדבריהם, מדינת ישראל אינה עושה די לספק לילדי ישראל את מעטפת הבטיחות שהם זכאים לה . "ארגון הבריאות העולמי קרא למדינות העולם להציב את נושא מניעת היפגעות בילדים במקום גבוה בסדר העדיפויות, ליצור מחויבות פוליטית ולהקצות לנושא משאבים. יש חשיבות אדירה להשקעה לאומית של משאבים, לתכנון אסטרטגיה לאומית למניעה של היפגעות ולקידום התחום של בטיחות ילדים, הן משיקולי שמירה על חיי אדם הן משיקולי עלות-תועלת, ובעיקר כי הדבר בר-ביצוע", אמרו.