בהודעה שפרסמה האוניברסיטה העברית בירושלים, נאמר, כי לממצאי המחקר חשיבות רבה בהבנת המנגנונים המקשרים בין המוח ובין השלד.
אוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס היא המחלה הניוונית השכיחה ביותר בחברה המערבית. ירידה בצפיפות העצם היא הגורם העיקרי לשברים בעצם ולמחלת האוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס, שממנה סובלות בעיקר נשים, לאחר הפסקת המחזור החודשי .
המחלה פוגעת באחת מכל ארבע נשים מעל גיל 55, וההערכה היא שמכלל האוכלוסייה יותר משליש מהנשים ושישית מהגברים יסבלו לפחות משבר אוסטאופורוטי במהלך חייהם. שברים מסוג זה יכולים להוביל לתמותה ביותר מעשרה אחוזים מהמקרים ולהוריד את איכות החיים לטווח ארוך למחצית מהאנשים ששורדים.
המחקר הוא חלק מפרויקט, שנועד לברר את הקשר שבין המוח, מצבים נפשיים ושינויים במבנה השלד. מחקר זה משמש בסיס לפיתוח תרופות חדשות ויעילות לאוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס.
על בסיס ממצאי המחקר הגישה חברת "יישום", החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, בקשה לרישום פטנט לטיפול באוסטאופורוזיס בעזרת תרופות נוגדות דיכאון.
קבוצת המחקר כוללת חוקרים מהמעבדה למוח ולהתנהגות בראשות פרופ‘ רז ירמיה, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית; חוקרים ממעבדת העצם בראשות פרופ‘ איתי באב, מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה; וחוקרים מהמעבדה לחקר טראומה מוחית בראשות פרופ‘ אסתר שהמי, מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה. כן השתתפו במחקר הדוקטורנטים ענבל גושן, אלון בג‘איו, תרצה קרייסל, שרון פלדמן ויוסף תם.
אוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס היא המחלה הניוונית השכיחה ביותר בחברה המערבית. ירידה בצפיפות העצם היא הגורם העיקרי לשברים בעצם ולמחלת האוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס, שממנה סובלות בעיקר נשים, לאחר הפסקת המחזור החודשי .
המחלה פוגעת באחת מכל ארבע נשים מעל גיל 55, וההערכה היא שמכלל האוכלוסייה יותר משליש מהנשים ושישית מהגברים יסבלו לפחות משבר אוסטאופורוטי במהלך חייהם. שברים מסוג זה יכולים להוביל לתמותה ביותר מעשרה אחוזים מהמקרים ולהוריד את איכות החיים לטווח ארוך למחצית מהאנשים ששורדים.
המחקר הוא חלק מפרויקט, שנועד לברר את הקשר שבין המוח, מצבים נפשיים ושינויים במבנה השלד. מחקר זה משמש בסיס לפיתוח תרופות חדשות ויעילות לאוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס.
על בסיס ממצאי המחקר הגישה חברת "יישום", החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, בקשה לרישום פטנט לטיפול באוסטאופורוזיס בעזרת תרופות נוגדות דיכאון.
קבוצת המחקר כוללת חוקרים מהמעבדה למוח ולהתנהגות בראשות פרופ‘ רז ירמיה, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית; חוקרים ממעבדת העצם בראשות פרופ‘ איתי באב, מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה; וחוקרים מהמעבדה לחקר טראומה מוחית בראשות פרופ‘ אסתר שהמי, מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה. כן השתתפו במחקר הדוקטורנטים ענבל גושן, אלון בג‘איו, תרצה קרייסל, שרון פלדמן ויוסף תם.