הבוקר פרסם המבקר את דו"ח ביקורת החשבונות שערך לגבי ההתמודדות בפריימריז לכנסת ה 17. מדובר בביקורת שנערכה ב - 12 מפלגות בהן נערכו בחירות מקדימות, כאשר ב- 2 מפלגות - העבודה והליכוד - נערכו גם בחירות מוקדמות לבחירת מועמדן לראשות הממשלה.



הביקורת הקיפה 371 מועמדים - 11 מועמדים לראשות מפלגה ו-360 מועמדים לכהונה בכנסת - שהוצאותיהם עמדו על כ- 29 מיליוני שקלים והכנסותיהם כ- 21 מיליון שקלים. כ-9 מיליוני שקלים נתרמו בידי תורמים מחו"ל והיתרה בידי תורמים ישראלים.



בבחירות המקדימות לראשות מפלגות הליכוד והעבודה התמודדו 11 מועמדים, 6 במפלגת הליכוד ו-5 במפלגת העבודה. תוצאות הביקורת העלו כי 5 מועמדים עמדו בדרישות החוק וקיבלו דו"ח חיובי, ואילו 6 מועמדים לא עמדו בדרישות החוק וקיבלו דו"ח 'לא חיובי'.



בבחירות המקדימות לכהונה בכנסת התמודדו 360 מועמדים. תוצאות הביקורת העלו כי 300 מועמדים קיבלו דו"ח חיובי; 7 מועמדים קיבלו דו"ח לא חיובי; ו- 53 מועמדים כלל לא הגישו דו"ח ועניינם יועבר, כמצוות החוק, לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה. כהוראת החוק, הוטלו, במקרים המתאימים, קנסות על מועמדים אשר לא קיימו את דישות החוק וקיבלו דו"ח לא חיובי.

מבקר המדינה מציין כי חלק מהמועמדים לא הגישו דו"חות כמתחייב בחוק, ו- 186 מועמדים הגישו דו"חות באיחור, דבר שעיכב את הביקורת. "במקום בו נמצא כי מועמדים הפרו את החוק הוטלו על אותם מועמדים הסנקציות שנקבעו בחוק, ובמקרים המתאימים יועבר עניינם לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה".





'ראוי שפרס יחזיר את התרומות'



אחד הבכירים שעליהם נמתחה ביקורת במסגרת הדו"ח הוא המשנה לרה"מ שמעון פרס אשר גייס תרומות כספים חורגות מהמותר. המבקר מציין כי מדובר בתופעה שבה מועמדים בכללם חברי כנסת שגייסו תרומות כסף שלא בתקופת הבחירות, כהגדרתה בחוק, "ומבלי שיראו עצמם מוגבלים בהוראת חוק או אתיקה כלשהי".



"תופעה זו באה לכדי ביטוי בעניינו של חבר הכנסת (כיום המישנה לראש הממשלה) שמעון פרס, שהתמודד על ראשות מפלגת העבודה. בתקופה הקצרה שבין קבלת ההחלטה על קיומן של בחירות מקדימות (12.12.2004), לבין כניסתן של המגבלות שבחוק המפלגות לתוקף (27.12.2004), קיבל ח"כ פרס תרומות בסך 320,000 דולר ארה"ב (כ- 1.4 מיליון ₪) משלושה בעלי הון מחו"ל".



המבקר מציין כי בתגובה למימצאים הגיב פרס באומרו כי "לא היה כל פסול בקבלת שלוש התרומות" שנתקבלו מחוץ ל'תקופת הבחירות' ואין חלות עליהן המגבלות שבחוק המפלגות". "ח"כ פרס הוסיף כי 'המוסד לביקורת של מפלגת העבודה אישר כי מותר לו לקבל תרומות כאמור, וכי הוראות דין אחרות, דוגמת כללי האתיקה החלים על חברי-כנסת, אינן בתחום סמכותו של משרד מבקר המדינה'. גרסתו של ח"כ פרס כי תרומות הכסף שקיבל נתקבלו שלא ב'תקופת הבחירות' כהגדרתה בחוק לא נסתרה ועל כן אין זה עוד בתחום סמכות משרד מבקר המדינה להכריע אם התרומות נתקבלו כדין".



המבקר מוסיף עם זאת, כי עמדתו היא ש"אין זה ראוי שמועמד פוטנציאלי במערכת בחירות מקדימות, גם אם 'טרם החלה' מבחינה חוקית, יוכל לגייס כספים ללא הגבלה ולקבל תרומות כספיות גבוהות מבעלי הון".

יצויין כי בניגוד לדבריו בתקשורת של יועץ התקשורת של פרס, יורם דורי, כי "שמעון פרס לא קיבל המלצה להחזיר את הכסף", בדו"ח המבקר נכתב כי "עמדת משרד מבקר המדינה בעניינו של ח"כ פרס, בהתחשב בתרומות הכסף הגבוהות שקיבל היא, כי ראוי היה על ח"כ פרס לשקול החזרת תרומות הכסף לתורמים בעלי ההון או להקימן לקניין המדינה (אפשרות שעדיין קיימת)".

סכנת השתלטות הון על שלטון

בהתייחסו לסוגיית התרומות מבעלי הון מוסיף, המבקר כי אין זה ראוי שמועמדים לכהונה ציבורית מכל גווני הקשת הפוליטית והציבורית, בוודאי מועמדים המכהנים כחברי כנסת, מכל הסיעות, יקבלו לידיהם תרומות משמעותיות מבעלי הון למימון מועמדותם, "תופעה שיש בה סכנה של השתלטות הון על השלטון".



תכליתן של המגבלות על גיוס כספים בידי מועמדים היא לשמור על אמון הציבור במערכת השלטון ולהבטיח שוויון בין המתמודדים במערכת הבחירות, כותב המבקר. "הציבור רשאי לדרוש מכל נבחריו שהתנהגותם תהיה לדוגמה ושיהיו רגישים לכל חשש, ולו, אפילו, של מראית עין של ניסיון להשפיע עליהם באמצעות טובות הנאה כלשהן, וברי כי גיוס תרומות כסף משמעותיות, ערב מערכת הבחירות, עלולה שלא להתיישב עם תכליות אלו".



יתר על כן, קבלת תרומות כסף ע"י מי מהמועמדים, כאמור, "נוגדת לכאורה את כללי האתיקה החלים על חברי כנסת ואפשר גם הוראות דין אחרות המיועדות למנוע קבלת טובת הנאה בידי אישי ציבור, חברי כנסת ונושאי משרות ציבוריות אחרות". המבקר מציין למשל את חוק שירות הציבור האוסר על עובד ציבור לקבל טובת-הנאה באשר הוא עובד ציבור ומחייב אותו להודיע על קבלת המתנה ולהקימה לקניין המדינה. כמו כן את כללי היועמ"ש לעריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות המדינה, ואת כללי המשפט המנהלי המחייבים נבחרי ציבור במדינת ישראל.



"הוראות דין אלו חלות במלואן בתקופה שאינה 'תקופת בחירות' כהגדרתה בחוק", מדגיש המבקר. המבקר מציין כי הכרעה בשאלה אם הופר הדין על ידי מי מהמועמדים 'אינה בתחום הסמכויות שהוקנו בחוק למשרד מבקר המדינה', אך משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי שהמחוקק והגורמים הממונים על אכיפת החוק, ייתנו דעתם, בהקדם, לסוגיה בעייתית זו של גיוס תרומות כספיות גבוהות, ללא הגבלה, בידי מועמדים, שלא בתקופת בחירות, ויפעלו לחקיקתם של הסדרים נורמטיביים מתאימים שיבטיחו את טוהר המידות ואת אמון הציבור בנבחריו".



המלצה לפסול תרומות מחו"ל



השאלה בסוגיית תרומות מחו"ל נוגעת למישור הערכי אומר המבקר. "האם יש מקום להתיר למי שלעתים נעדרים זיקה וקשר כלשהם למדינת ישראל, להשפיע - ולו בעקיפין - על ההליכים הדמוקרטיים המתנהלים בה?".



במישור המעשי היעדר הוראה מעין זו מקשה על עבודתו של מבקר המדינה, נכתב בדו"ח. בייחוד היה קשה לאמת נתונים הנוגעים לתורמים אלה בשל היותם תושבים זרים. כך, למשל, נמצא כי באחד המקרים תרם תורם זר לארבעה מועמדים שונים וחרג מתקרת סך התרומות המותר. התברר כי התורם אינו אזרח ישראלי ואינו תושב הארץ. מוצע אפוא כי המחוקק ישקול לקבוע, בדומה לאמור בחוק מימון מפלגות, כי למועמד בבחירות מקדימות רשאי לתרום רק אדם שהוא בעל זכות בחירה לכנסת, הא ותו לא".



קיבלו דו"ח 'לא חיובי'



ברשימת מקבלי הדו"ח 'הלא חיובי' מהמבקר נמצאים: יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, יו"ר העבודה ושר הבטחון עמיר פרץ, המשנה לרה"מ שמעון פרס. כמו כן בן אליעזר בנימין, פואד, דני עטר, מתן וילנאי, שרת החינוך לשעבר לימור לבנת, דוד לוי, סולמי איתן, זלמן שובל, אבי יחזקאל, אלון פנקס.