היום ט"ו חשוון הוא יום פטירתו של הגאון בעל החזון איש זצ"ל, מי שנחשב לעמוד התורה בעיר בני ברק בשנים הראשונות לקום המדינה. ומגדולי התורה בדור האחרון.
אלפים נוהגים לעלות ביום זה לקברו בבית העלמין בבני ברק.
החזון איש, הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ, היה אחד מגדולי התורה בדור האחרון, הוא חיבר סידרת ספרים בהלכה הנקראת 'חזון איש', המקיפה את כל תחומי ההלכה, עם חידושים בסוגיות הש"ס. את ספריו החל לפרסם בגיל צעיר, ושמו יצא למרחוק. הוא קרא לספריו 'חזון איש' לרמוז ב'איש' לשמו אברהם ישעיהו כדרך המחברים שהיו רומזים את שמם בשם ספריהם.
כשעלה לארץ, כינה אותו הגאון רבי חיים עוזר גרדזנסקי, מי שהיה נחשב גדול הדור באירופה שלפני השואה, כ'ארי שעלה מבבל'. החזון איש התיישב בבני ברק וגר בדירה צנועה. שם היה מקבל קהל. אלפים שיחרו לפתחו לקבל ממנו עיצה ותושיה.
החזון איש היה אחד ממעצבי ההשקפה החרדית ביחס למדינה. מצד אחד היה נגד שלטון המדינה, השקפת הציונות והציונות הדתית, הוא לא ראה בה אתחלתא דגאולה. ומצד שני, סבר שיש להשתמש בכלים שהמדינה מאפשרת על מנת לחזק את מחנה התורה בישראל, לכן תמך בהשתתפות בבחירות לכנסת. בפגישתו הידועה עם רה"מ דאז, דוד בן גוריון, אמר לו החזון איש את המשפט המפורסם, "כשעגלה מלאה (היהדות המסורתית) ועגלה ריקה (החילוניות) נפגשים, צריכה העגלה הריקה לפנות מקום לעגלה המלאה". בסופו של דבר ניתן פטור למאות בחורי ישיבה. וכן פטור לבנות שומרות המצוות מצה"ל.
החזון איש שמעולם לא שימש במשרה רבנית כל שהיא, השפיע רבות על הציבור הדתי והחרדי בארץ ועל עולם ההלכה. עד היום ישנם רבים בקרב תלמידיו הנוהגים לפי פסקיו במקומות שבהם חלק על המשנה ברורה.
החזון איש התפרסם בחידושים הלכתיים שקבע, אחד מהם הוא נושא השיעורים, שבהם חלק על הרב חיים נאה, וסבר שהמידות האמיתיות גדולות בהרבה. בסופו של דבר רק מיעוט קיבל על עצמו לנהוג לפי השיעורים שקבע החזון איש, ורוב הציבור קיבל את שיעוריו של רבי חיים נאה, אם כי לפעמים כדי לצאת ידי חובת כל הדעות יוצאים גם ידי שיעורי החזון איש.
החזון איש נפטר בליל שבת בט"ו חשוון, תשי"ד, ובני ברק התייתמה מפאר התורה ששכן בה, וממנהיגה הרוחני, אשר הפך את העיר להיות עיר התורה.