"תמורת 65 שקלים אתה מקבל מזרון, 3 ארוחות, אוויר פסגות, נופים, מספר הרצאות ובעיקר – ציונות בכמויות אדירות ישר לוורידים", כך מתאר חבר תנועת הליכוד מכפר סבא, אלון מגן, את 'הדיל' של שבת האירוח באלון מורה, בפר' לך לך.
מגן מספר על הציפיה שלו 'שנכזבה', למצוא באלון מורה 'חולשה, רפיון, ספקות ותהיות בקרב הנוכחים לקראת העתיד הלא נודע'. "לא כאן. רוח הלחימה בשיאה כאילו העלייה לסבסטיה התרחשה רק אתמול. כאילו רק לפני שבוע הבטיח מנחם בגין (וקיים) ש'יהיו עוד הרבה אלוני מורה'. המורל בערב שבת בבית הכנסת מרקיע שחקים, כשהציבור פורץ בריקודים לקולות שירת 'לכו נרננה'".
בטרם כניסת השבת ערכו האורחים סיור בחוות סקאלי, מאחז הנמצא מספר קילומטרים מהישוב. מגן מציין כי מהישוב לחווה עובר קו חשמל "שלא מותיר ספק מי התקין אותו: אותה המדינה המתיימרת להכריז על המאחז כ'בלתי חוקי'. את מאות הבתים בכפרים הערביים השכנים שנבנו על אדמות מדינה ללא כל היתר איש לא יתיימר להרוס בטענת 'אי חוקיות'".
בשבת, בשעה חמש בבוקר, הם יצאו לצפות בזריחה מפסגת הר כביר. הוא מספר: "אתה מביט אל הנופים המדהימים ושוכח מעצמך. השקיעות בדרום אמריקה אמנם לא פחות יפות, אבל כאן אתה מחובר לעצמך יותר מבכל מקום בעולם. כאן חי עם ישראל אלפי שנים לפני שמישהו שמע על השם 'תל אביב', בה אני וחברי מבלים כיום חלק ניכר מחיינו. מבט אל עמק תרצה ואל הר טמון הסמוך לו, שנמסרו באדיבות ממשלות ישראל לשליטה אזרחית ו/או ביטחונית של כנופיות הטרור של ערפאת.
לא צריך להיות קצין בכיר כדי להבין שכל כוח צבאי שייכנס לעמק יימצא מיד ב'שטח השמדה' הרסני. 'הקרב בוואדי פרעה' (שמו הערבי של הנחל), יזעקו כותרות העיתונים של אוגוסט 2010: "תוך גילויי גבורה עילאיים ואבידות בנפש שלא נראו מאז הקרב בוואדי סלוקי, כבשו כוחות צה"ל את הר כביר, בניסיון לשבש את יכולות השיגור של הרקטות ארוכות הטווח שנחתו אמש בתל-אביב. מקורות בצה"ל ציינו כי הופתעו מעוצמת הדיוק של טילי הנ.ט. של חוליות החמאס שהתמקמו על הר טמון הסמוך מבעוד מועד'". פעם, לפני הסכמי אוסלו, היה אפשר להמשיך ולטייל באזור נחל תרצה, היום כבר לא, אומר מגן, כיוון שסיכוי טוב שטיול כזה יהפוך לטיולך האחרון. הוא מוסיף כי בטיול בן מספר קילומטרים שהם עשו דרך אחד הגאיות, לנקבת מים הסמוכה לישוב, הם הספיקו להיתקל בסיור צבאי "שלא הבין מה יש לצמד חילוניים מאוניברסיטת ת"א לעשות שם בשבת בבוקר".
דמות נוספת עימה נפגשו אנשי הקבוצה, הוא איש הלח"י עזרא יכין 'אלנקם', "שסיפר על מעלליו במלחמה נגד הבריטים, לרבות מאורעות הקרב בכפר דיר יאסין בו לקח חלק פעיל באופן אישי". האיש, לדברי מגן, "אינו שוכח 'להתלונן' על האצ"ל בפיקודו של בגין שהתעקש מטעמים מוסריים להזהיר את נשי וילדי הכפר באמצעות רמקול מבעוד מועד על הקרב הצפוי (זה לא הפריע לשמאל לצייר את הקרב במשך שנים כטבח שביצע האצ"ל...), שההכרעה בו החישה את בריחת הערבים מתחומי מדינת ישראל".
לאזור יש פוטנציאל תיירותי הוא אומר, "נפילת גובה שרק בצוק מנרה תוכל למצוא כמותה. אחלה רכבל אפשר היה לבנות כאן, לטובת מאות אלפי התיירים שהיו באים לטייל בארץ התנ"ך".
הוא מוסיף כי "רק עם של מתאבדים ימסור את המקום הזה. רק עם שלא הפנים דבר ממאורעותיו, לרבות מלחמת לבנון האחרונה, שהוכיחה בפעם ה-100 , שדין מדיניות הנסיגות והבריחות להמיט עלינו רק עוד דם, ועוד ייאוש, ועוד חרפה. אבל למי זה אכפת? הרי מחר יבשרו כותרות העיתונים בענק על נאומו של דוד גרוסמן, הקורא להושיט 'יד לשלום' ליורשיו של ערפאת, באופן שיוביל למסירת המקום הזה לידיהם. את מחשבות הוריהם השכולים של רס"ן רועי קליין ז"ל, שהשליך עצמו על הרימון כדי להציל את חבריו, ושל סרן עמיחי מרחביה ז"ל מעלי, ישוב נוסף שצפוי להכחדה, אליבא תומכי הנסיגות, איש לא יפרסם".