ועדת החוקה של הכנסת קיימה הבוקר פגישה ראשונה עם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש.



בדבריה אמרה השופטת בייניש כי המגמה הפושה בציבור הישראלי ודורשת לכרסם בכוחו של ביהמ"ש הינה מגמה לא טובה, כהגדרתה. לדבריה התערבותו של בית המשפט בנושאים המטופלים על ידי גורמים אחרים נעשית אך ורק מתוך כבוד לאותם גופים העוסקים בתחומים אלה.



עם זאת אמרה בייניש שההתערבות של בית המשפט בתחומים המטופלים על ידי גורמים אחרים ככנסת ומוסדות אחרים "נעשית בזהירות, ברגישות ומתוך שיח".



בייניש בירכה על המשך הפעילות לניסוח וגיבוש חוקה אם כי מקווה שלא מודבר בעבודה שנעשית באופן "לעומתי" לפעילותו של בית המשפט. כמו כן אמרה שהיא מקווה שהעיסוק בגיבוש חוקה ייעשה באופן מתואם ותוך שיחה בין הפלגים השונים.



חברי הכנסת השיקו כוסות מיץ תפוזים ואשכוליות תוך שהם מברכים את נשיאת בית המשפט על כניסתה לתפקיד. עם זאת בדברים קצרים פנתה חברת הכנסת עמירה דותן (קדימה) לבייניש וקבעה שמן הראוי להעביר את השיח הציבורי למגזרים ומוסדות אחרים בציבוריות הישראלית ולא להותיר אותם בבית המשפט העליון בלבד. כדוגמא הציגה חברת הכנסת דותן את ההחלטה המשפטית בדבר המצעד האמור להתקיים בירושלים. להערכתה ברמת שיח אחרת ניתן היה לגשר על נוקשותו של החוק וההנחיות שנובעות ממנו, ולהביא לשיח פורה והסכמה בין הצדדים.



ח"כ הרב יצחק לוי (איחוד לאומי-מפד"ל)אמר לבייניש, שהנושא העיקרי בו צריכות לטפל המערכות הציבוריות בישראל הוא נושא השחיתות הציבורית, שכן זוהי שליחותם האמיתית של חברי הכנסת וזהו הנושא המעניין באמת את הציבור בישראל. כיוון שכך דורש הרב לוי שלא לתקוף את מבקר המדינה על כוחניותו. לדברי הרב לוי המבקר הוא האדם העוסק בדברים האמיתיים בשעה בה הוא נאבק בשחיתות ועל כן אין לראות בפעילותו יצירת רשות חדשה ולא לתקוף אותו.



חבר הכנסת מיכאל איתן (ליכוד) הזכיר בדבריו שבשיח בין בית המשפט העליון לכנסת, "אל לו לבית המשפט העליון לשכוח שחברי הכנסת מהווים שיקוף של דעת רוב העם, ועל כן ראויה הכנסת לכבוד מבית המשפט כמו גם להיפך". את דבריו אומר ח"כ איתן לנוכח העובדה שבית המשפט מאופיו מפרשן את החלטת המחוקק. "צריכה להיות הגבלה על כוח הפרשנות. אי אפשר למתוח את הפרשנות עד כדי מציאות של הפיכת הפרשן למעמד של מעל החוק", אומר איתן בביקורתו החריפה כלפי התנהלות בית המשפט.



איתן מזכיר דוגמאות על פרשנות של בית המשפט שחרגה מסמכותה, ובהם חקיקת חוקה למדינת ישראל על ידי נשיא בית המשפט העליון, שקבע סדרת חוקים המתירים לו לעקוף את הגוף המחוקק, היינו הכנסת. כל זאת לדברי איתן אך ורק מכוח הפרשנות שניתנה לבית המשפט, כוח שאמור היה להיות מוגבל. דוגמא נוספת מציין איתן בהיתר שלקח לעצמו בית המשפט לפעול בניגוד לדין אך ורק מכוח פרשנותו לחוקי היסוד. איתן נופף בפסק דין, שבגלל קוצר הזמן לא נכנס לעובי קורתו, אך לדבריו מוכיח פסק דין זה, שבית המשפט העליון הורה לממשלה לפעול בניגוד לחוק,וזאת מתוקף אותם חוקי יסוד שקיבל בית המשפט ללא סמכות כחוקה.