במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע נערך יום עיון לרבנים בנושא תרומת איברים, במטרה להעלות את מודעות הרבנים לחשיבות תרומת איברים והמשך שיתוף הפעולה ההדוק עמם, בתהליך הייעוץ למשפחות התורמים. מומחי המרכז חשפו בפני הרבנים כל שלב ושלב בתהליך הרפואי של קביעת מוות מוחי במטרה לרתום אותם לנושא.
"אנחנו נתקלים לא פעם במשפחות דתיות שמביעות עניין לתרום את איברי יקיריהן לאחר קביעת מוות מוחי, ומבקשות לערב בהחלטה רב שיאשר למעשה את תהליך קביעת המוות ויפסוק לטובת תרומת האיברים. הרבנים שהגיעו ליום העיון בביה"ח מכירים את הנושא ומעוניינים לדעת כיצד ניתן להמשיך בשיתוף הפעולה, כאשר מה שעומד לנגד עיני כולנו זו התמיכה במשפחה שנמצאת בסיטואציה קשה והצורך להעמיד לרשותה את הכלים הרציונליים, הרגשיים וגם הדתיים בתהליך קבלת ההחלטות".
את יום העיון קיימו בבמרכז הרפואי סורוקה במטרה לקדם את המודעות לנושא זה, ומתוך שאיפה לחזק את שיתוף הפעולה של הרבנים שמנחים לא פעם משפחות דתיות, הנמצאות בתהליך הקשה של קבלת ההחלטות לגבי תרומת האיברים של יקיריהם. בכנס השתתף גם הרב מנחם רוזנברג, הרב הראשי של שירותי בריאות כללית.
כיום בישראל, חתומים על כרטיס תורם אדי, רק כ-4% מכלל האוכלוסייה ופחות ממחצית משפחות התורמים הפוטנציאליים מסכימות שייקחו מגופם של קרובם איברים להשתלה. בישראל ממתינים כיום כ-800 בני אדם להשתלות כאשר פחות מ-20% מן הממתינים להשתלה יזכו לכך.
לדברי שרה רגב, מתאמת ההשתלות הראשית במרכז הרפואי סורוקה: "אנחנו נתקלים לא פעם במשפחות דתיות שמביעות עניין לתרום את איברי יקיריהן לאחר קביעת מוות מוחי, ומבקשות לערב בהחלטה רב שיאשר למעשה את תהליך קביעת המוות ויפסוק לטובת תרומת האיברים. הרבנים שהגיעו ליום העיון בביה"ח מכירים את הנושא ומעוניינים לדעת כיצד ניתן להמשיך בשיתוף הפעולה, כאשר מה שעומד לנגד עיני כולנו זו התמיכה במשפחה שנמצאת בסיטואציה קשה והצורך להעמיד לרשותה את הכלים הרציונליים, הרגשיים וגם הדתיים בתהליך קבלת ההחלטות".
השאלה המרכזית שהועלתה ע"י הרבנים היא האם קביעת מוות מוחי היא אכן רגע הכרזת המוות למרות שהלב עדיין פועם.
ד"ר מוטי קליין, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי בסורוקה סקר בפני הרבנים בצורה מפורטת את השלבים והקריטריונים הרפואיים שעל פיהם קובע הצוות הרפואי המיומן מוות מוחי. ד"ר קליין פרס בפניהם את כל סוגי הבדיקות אותן מבצעים הרופאים בתהליך, את כל סוגי המכשור הרפואי בו משתמשים וכיצד מתנהל התהליך כולו.
לדברי ד"ר מוטי קליין: "קיימת הסכמה רחבה של גורמים רפואיים ומשפטיים שהמשך טיפול בחולה אשר לא קיימת תקווה שישרוד, אינה לטובת החולה ואינה מקובלת במישור המוסרי ולכן יש להפסיק טיפול לאחר קביעה חד משמעית של מות המוח. קביעת מות המוח היא נקודת המוצא לכל התכנית של השתלות איברים".
הרבנים סיירו ביחידות לטיפול נמרץ בביה"ח ושמעו במהלך יום העיון הרצאות של טובי המומחים בתחום בסורוקה: פרופ' גבריאל גורמן, המשמש כיו"ר המרכז הלאומי להשתלות, ד"ר מוטי קליין, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי, פרופ' סולי מזרחי, מנהל המחלקה הכירורגית א', שהרצה בנושא חידושים בהשתלות כליה, לבלב וכבד, וד"ר גידי סהר, מנהל מחלקת ניתוחי לב-חזה שהרצה בנושא השפעת השתלות לב וריאה על תוחלת חיי המושתלים ואיכות חייהם.
לסיכום היום התקיים פאנל שאלות ותשובות בהשתתפות ד"ר איתן חי-עם, מנהל המרכז הרפואי סורוקה, פרופ' שאול סופר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ - ילדים ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות באונ' בן גוריון, נציג משפחה שהחליטה לתרום את איברי יקירה שסיפר על ההתלבטות וההחלטה, וגב' תמר אשכנזי, מתאמת ההשתלות ארצית.
"אנחנו נתקלים לא פעם במשפחות דתיות שמביעות עניין לתרום את איברי יקיריהן לאחר קביעת מוות מוחי, ומבקשות לערב בהחלטה רב שיאשר למעשה את תהליך קביעת המוות ויפסוק לטובת תרומת האיברים. הרבנים שהגיעו ליום העיון בביה"ח מכירים את הנושא ומעוניינים לדעת כיצד ניתן להמשיך בשיתוף הפעולה, כאשר מה שעומד לנגד עיני כולנו זו התמיכה במשפחה שנמצאת בסיטואציה קשה והצורך להעמיד לרשותה את הכלים הרציונליים, הרגשיים וגם הדתיים בתהליך קבלת ההחלטות".
את יום העיון קיימו בבמרכז הרפואי סורוקה במטרה לקדם את המודעות לנושא זה, ומתוך שאיפה לחזק את שיתוף הפעולה של הרבנים שמנחים לא פעם משפחות דתיות, הנמצאות בתהליך הקשה של קבלת ההחלטות לגבי תרומת האיברים של יקיריהם. בכנס השתתף גם הרב מנחם רוזנברג, הרב הראשי של שירותי בריאות כללית.
כיום בישראל, חתומים על כרטיס תורם אדי, רק כ-4% מכלל האוכלוסייה ופחות ממחצית משפחות התורמים הפוטנציאליים מסכימות שייקחו מגופם של קרובם איברים להשתלה. בישראל ממתינים כיום כ-800 בני אדם להשתלות כאשר פחות מ-20% מן הממתינים להשתלה יזכו לכך.
לדברי שרה רגב, מתאמת ההשתלות הראשית במרכז הרפואי סורוקה: "אנחנו נתקלים לא פעם במשפחות דתיות שמביעות עניין לתרום את איברי יקיריהן לאחר קביעת מוות מוחי, ומבקשות לערב בהחלטה רב שיאשר למעשה את תהליך קביעת המוות ויפסוק לטובת תרומת האיברים. הרבנים שהגיעו ליום העיון בביה"ח מכירים את הנושא ומעוניינים לדעת כיצד ניתן להמשיך בשיתוף הפעולה, כאשר מה שעומד לנגד עיני כולנו זו התמיכה במשפחה שנמצאת בסיטואציה קשה והצורך להעמיד לרשותה את הכלים הרציונליים, הרגשיים וגם הדתיים בתהליך קבלת ההחלטות".
השאלה המרכזית שהועלתה ע"י הרבנים היא האם קביעת מוות מוחי היא אכן רגע הכרזת המוות למרות שהלב עדיין פועם.
ד"ר מוטי קליין, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי בסורוקה סקר בפני הרבנים בצורה מפורטת את השלבים והקריטריונים הרפואיים שעל פיהם קובע הצוות הרפואי המיומן מוות מוחי. ד"ר קליין פרס בפניהם את כל סוגי הבדיקות אותן מבצעים הרופאים בתהליך, את כל סוגי המכשור הרפואי בו משתמשים וכיצד מתנהל התהליך כולו.
לדברי ד"ר מוטי קליין: "קיימת הסכמה רחבה של גורמים רפואיים ומשפטיים שהמשך טיפול בחולה אשר לא קיימת תקווה שישרוד, אינה לטובת החולה ואינה מקובלת במישור המוסרי ולכן יש להפסיק טיפול לאחר קביעה חד משמעית של מות המוח. קביעת מות המוח היא נקודת המוצא לכל התכנית של השתלות איברים".
הרבנים סיירו ביחידות לטיפול נמרץ בביה"ח ושמעו במהלך יום העיון הרצאות של טובי המומחים בתחום בסורוקה: פרופ' גבריאל גורמן, המשמש כיו"ר המרכז הלאומי להשתלות, ד"ר מוטי קליין, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי, פרופ' סולי מזרחי, מנהל המחלקה הכירורגית א', שהרצה בנושא חידושים בהשתלות כליה, לבלב וכבד, וד"ר גידי סהר, מנהל מחלקת ניתוחי לב-חזה שהרצה בנושא השפעת השתלות לב וריאה על תוחלת חיי המושתלים ואיכות חייהם.
לסיכום היום התקיים פאנל שאלות ותשובות בהשתתפות ד"ר איתן חי-עם, מנהל המרכז הרפואי סורוקה, פרופ' שאול סופר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ - ילדים ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות באונ' בן גוריון, נציג משפחה שהחליטה לתרום את איברי יקירה שסיפר על ההתלבטות וההחלטה, וגב' תמר אשכנזי, מתאמת ההשתלות ארצית.