אם אפשר לראות איזשהו הישג של מבצע "ענני סתו", הוא קשור אולי דווקא לתחום המודיעיני. לראשונה מאז הנסיגה מהרצועה, עצרו כוחות צה"ל כמות כה רבה של פלשתינים תושבי חבל עזה. כאלפיים איש נעצרו, וכמה עשרות מהם, ככל הנראה בסביבות החמישים, נשארו לחקירת השב"כ. ומעצרים, בייחוד כשמדובר בחברי אירגוני המחבלים ואפילו הבכירים בהם, מניבים כידוע מידע מודיעיני, ומידע מודיעיני מאפשר להילחם בטרור בייתר יעילות.



הניסיון הזה הוכח בלחימה ביהודה ושומרון. הסיבה היחידה לירידה בפיגועים היא ריבוי המעצרים ביו"ש, שהניבו את המודיעין הנדרש. אתמול, למשל, נעצרו ברחבי יו"ש 34 פלשתינים – מספר שיא של מעצר דרושים לחקירה בלילה אחד.



לכן, מבצע "ענני סתו" לא צריך להימדד רק במספר הרקטות שנורו במהלכו או לאחריו. בצה"ל אומרים שחשוב לספור גם את מה שלא ניתן לספור – את מספר הרקטות שלא נורו בזכות סיכול הירי בידי צה"ל. וגם אסור להתעלם מהפגיעות בחוליות יורי הקסאם - כעשר חוליות כאלו נפגעו - ומתפיסת אמצעי הלחימה.



מאידך, חשוב לזכור כי למידע המודיעיני יהיה ערך בעיקר אם צה"ל ישוב ויפעל בשטח. ההצלחה ביהודה ושומרון נובעת מהשהות הקבועה של צה"ל בשטח ללא הפרעה. מידע מודיעיני יעיל, כאשר נעשה בו שימוש, וקשה לעשות בו שימוש כשלא פועלים בצמידות לטרור כדי לפגוע בו. כיוון שכולם מניחים שהפעולה הבאה בעומק הרצועה היא רק שאלה של זמן, לא ברור למה אנחנו נכנסים ויוצאים. הדרך היחידה לעצור את ירי הרקטות היא להשתלט ביטחונית על כל חבל עזה. אין דרך אחרת.