"צריך להפסיק את החאפריות בנושא משגיחי הכשרות", אומר חבר הכנסת הרב חיים אמסלם, איש ש"ס, וקובע ש"כל בעל זקן הופך למשגיח כשרות. זה משתלם לו כי זה בא על חשבון זמן הלימוד בכולל, ובנוסף הוא לא צריך לעבור מבחנים והכשרה מינימאלית".
חבר הכנסת הרב אמסלם מספר שברחבי הארץ פועלים לא פחות משלושה עשר אלף משגיחי כשרות שרבים מהם מקבלים את משכורתם "מתחת לשולחן מבעלי העסקים שאותם הם בודקים ומכשירים. זה מצב בלתי נסבל שיש להפסיק אותו. מדובר בבחורי ישיבות שלא לומדים אפילו את ההלכות הנדרשות כמו הלכות תולעים, הלכות דם ועוד אלפי הלכות מתבקשות".
ח"כ הרב אמסלם מבקש לשים סוף ל"חאפריות הזו", כהגדרתו, ולקבוע כללים ברורים להכשרתו של אדם לתפקיד משגיח כשרות. "לא יתכן שכדי להיות מוהל צריך הכשרה, להיות שוחט צריך הכשרה ולהיות משגיח כשרות לא צריך".
בימים האחרונים הגיש הרב אמסלם הצעת חוק שתסדיר את הנושא, ומצד אחד תקבע את נושא הכשרת המשגיחים ומנגד תהפוך את המקצוע למקצוע מוסדר עם תנאים סוציאליים ומשכורת מוסדרת בחוק.
חבר הכנסת הרב אמסלם מזכיר בדבריו את המציאות הנוכחית בה המשגיח מקבל את שכרו מבעל העסק אותו הוא בודק ובעצם מהווה בפועל אחד מצוות העובדים. כיוון שכך, לטעמו, קביעתו 'כשר' או 'לא כשר' עלולה להיות נגועה בניגוד אינטרסים.
בין הסעיפים בהצעת החוק: קורסי הכשרה למשגיחי הכשרות, העסקת משגיחי הכשרות על ידי חברת כוח אדם ולא על ידי בעלי העסקים, תקנים לשעות השגחה הנדרשות בכל עסק, קביעת נוהלי כשרות אחידים ארציים, הכפפת מערכת הכשרות המקומית לפיקוחה של הרבנות הראשית ועוד.
"מטרת החוק להביא להעלאת רמת הכשרות והפיקוח על הכשרות, ולהעלאת יוקרת מוסד הכשרות של הרבנות והרבנות בכלל", מוסיף ואומר הרב אמסלם.
לשאלתנו אודות החיוב להתגייס לצה"ל העלול לנבוע מעצם הפיכתו של מקצוע השגחת הכשרות למקצוע מוסדר בחוק, אומר הרב אמסלם כי להערכתו ניתן יהיה להגיע להסדרת הסוגיה מול מערכת הביטחון שקיבלה את נוסחת 'תורתו אומנותו' כפוטרת גיוס והעיסוק בתחום הכשרות יכול להיכלל בגדר זה גם לאחר עיגונו בחוק.
באשר לתגובה בציבור החרדי סבור הרב אמסלם שהמהלך יזכה לאהדה שכן יהיה בכוחו להכניס 13,000 משפחות חרדיות למעגל הכלכלה הישראלית באופן מוסדר וחוקי, תוך הסדרת זכויותיהם של המשגיחים לקבלת תנאים סוציאליים כקבוע בחוק.
לפי שעה, כאמור מצויה הצעת החוק בשלביה הראשוניים, אך כבר כעת היא זוכה לתמיכה של חברי כנסת לא מעטים מסיעות שונות בכנסת. בין הח"כים התומכים ניתן למצוא את חברי הכנסת אורלב (איחוד לאומי-מפד"ל), גבאי (איחוד לאומי-מפד"ל), בן ששון (קדימה), אמנון כהן (ש"ס), ניסים זאב (ש"ס), הלפרט (יהדות התורה), מלכיאור (עבודה), שנלר (קדימה), מרגי (ש"ס), אזולאי (ש"ס), מרציאנו (עבודה) ואחרים.
חבר הכנסת הרב אמסלם מספר שברחבי הארץ פועלים לא פחות משלושה עשר אלף משגיחי כשרות שרבים מהם מקבלים את משכורתם "מתחת לשולחן מבעלי העסקים שאותם הם בודקים ומכשירים. זה מצב בלתי נסבל שיש להפסיק אותו. מדובר בבחורי ישיבות שלא לומדים אפילו את ההלכות הנדרשות כמו הלכות תולעים, הלכות דם ועוד אלפי הלכות מתבקשות".
ח"כ הרב אמסלם מבקש לשים סוף ל"חאפריות הזו", כהגדרתו, ולקבוע כללים ברורים להכשרתו של אדם לתפקיד משגיח כשרות. "לא יתכן שכדי להיות מוהל צריך הכשרה, להיות שוחט צריך הכשרה ולהיות משגיח כשרות לא צריך".
בימים האחרונים הגיש הרב אמסלם הצעת חוק שתסדיר את הנושא, ומצד אחד תקבע את נושא הכשרת המשגיחים ומנגד תהפוך את המקצוע למקצוע מוסדר עם תנאים סוציאליים ומשכורת מוסדרת בחוק.
חבר הכנסת הרב אמסלם מזכיר בדבריו את המציאות הנוכחית בה המשגיח מקבל את שכרו מבעל העסק אותו הוא בודק ובעצם מהווה בפועל אחד מצוות העובדים. כיוון שכך, לטעמו, קביעתו 'כשר' או 'לא כשר' עלולה להיות נגועה בניגוד אינטרסים.
בין הסעיפים בהצעת החוק: קורסי הכשרה למשגיחי הכשרות, העסקת משגיחי הכשרות על ידי חברת כוח אדם ולא על ידי בעלי העסקים, תקנים לשעות השגחה הנדרשות בכל עסק, קביעת נוהלי כשרות אחידים ארציים, הכפפת מערכת הכשרות המקומית לפיקוחה של הרבנות הראשית ועוד.
"מטרת החוק להביא להעלאת רמת הכשרות והפיקוח על הכשרות, ולהעלאת יוקרת מוסד הכשרות של הרבנות והרבנות בכלל", מוסיף ואומר הרב אמסלם.
לשאלתנו אודות החיוב להתגייס לצה"ל העלול לנבוע מעצם הפיכתו של מקצוע השגחת הכשרות למקצוע מוסדר בחוק, אומר הרב אמסלם כי להערכתו ניתן יהיה להגיע להסדרת הסוגיה מול מערכת הביטחון שקיבלה את נוסחת 'תורתו אומנותו' כפוטרת גיוס והעיסוק בתחום הכשרות יכול להיכלל בגדר זה גם לאחר עיגונו בחוק.
באשר לתגובה בציבור החרדי סבור הרב אמסלם שהמהלך יזכה לאהדה שכן יהיה בכוחו להכניס 13,000 משפחות חרדיות למעגל הכלכלה הישראלית באופן מוסדר וחוקי, תוך הסדרת זכויותיהם של המשגיחים לקבלת תנאים סוציאליים כקבוע בחוק.
לפי שעה, כאמור מצויה הצעת החוק בשלביה הראשוניים, אך כבר כעת היא זוכה לתמיכה של חברי כנסת לא מעטים מסיעות שונות בכנסת. בין הח"כים התומכים ניתן למצוא את חברי הכנסת אורלב (איחוד לאומי-מפד"ל), גבאי (איחוד לאומי-מפד"ל), בן ששון (קדימה), אמנון כהן (ש"ס), ניסים זאב (ש"ס), הלפרט (יהדות התורה), מלכיאור (עבודה), שנלר (קדימה), מרגי (ש"ס), אזולאי (ש"ס), מרציאנו (עבודה) ואחרים.