בתום דיון שנערך היום בבג"ץ, הורתה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש למדינה לגבש בתוך 30 יום הצעה לפתרון סוגיית הגיור הלא אורתודוקסי.
הבוקר התכנסו שופטי בג"ץ בהרכב מורחב (9 שופטים) כדי להכריע בסוגיית מעמדו של הגיור הרפורמי. מדובר בעתירה שהגישה התנועה הרפורמית הדורשת להכיר בגיוריה לצורך חוק השבות.
המדינה בתשובתה קובעת כי בניגוד למצג העותרים לפיו יש לפרש 'מילה אחת' – 'נתגייר' בתוך חוק השבות, לאמיתו של דבר מדובר "בתכליתו ובמהותו של חוק זה שהינו חוק תשתית של המדינה היהודית דמוקרטית שהוא היסוד לקיומה".
לטענת המדינה אין להכיר בגיור הרפורמי 'גיור פרטי', כלשונה, אלא בכזה שנעשה על ידי מוסדותיה הממלכתיים של המדינה. "אין לקבל פרשנות ממנה נובע כי שינוי סטטוס במדינת ישראל ייעשה על יסוד אקט פרטי, שלא בחסות המדינה ובפיקוחה. לעניין זה אין נפקא מינה במסגרת איזה זרם של היהדות נעשה הגיור (אורתודוכסי, קונסרבטיבי או רפורמי). מקום שלמעשה הגיור ישנן השלכות במישור המדינתי מעבר לטקס הפרטי, אין להסכין עם 'גיור פרטי', שאינו בחסות ממלכתית", נכתב בתשובה.
מוסיפה המדינה, כי פרשנות זו "מתחייבת הן לאור חשיבותו של חוק השבות, מעמדו והשלכותיו הציבוריות; הן בשל האינטרס הציבורי והסדר הציבורי בכל הנוגע לנפקות ההכרה באקט גיור פרטי כמקנה אזרחות ישראלית אוטומטית; הן בשל החשש לניצול לרעה של אקט דתי לתכלית הגירתית בלבד; הן בשל החשיבות שבהסדרתו הממלכתית המפוקחת של תחום הגיור בשל ההשלכות הציבוריות רחבות ההיקף של תחום זה; והן לאור החשש לפיצול סטטוס בשל הכרה בתוקפו של גיור לצורך אחד ולא לצורך אחר".
המדינה מוסיפה ומציינת כי "ממשלת ישראל איננה מתעלמת מהצורך והחשיבות של מתן ביטוי בהליך הגיור לתפיסת הזרמים השונים ביהדות; בהתאם להמלצות ועדת נאמן, אותן אימצה הממשלה, הוקם המכון ללימודי יהדות, המשותף לשלושת הזרמים ביהדות, שבוגריו יכולים לעבור את טקס הגיור בפני בתי הדין המיוחדים לגיור".