עורך הדין שי ניצן, עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, אומר היום בכנסת כי המניע המרכזי לצווי ההרחקה ממאחזי יהודה ושומרון הוא מידע על כוונתם של המורחקים לבצע עבירות רכוש.
את הדברים אומר עו"ד ניצן בדיון מיוחד של ועדת החוקה של הכנסת ובו קבע כי המידע מתבסס על מידע מודיעיני מצטבר על תקריות בעבר בהם הפעילו תושבי המאחזים כוח כלפי שכניהם הערבים. 
בשל מעמדו המשפטי של אזור יהודה ושומרון הרי שהוא נתון תחת שליטת המפקד הצבאי הרשאי למנוע תנועה של כל מי שלטעמו מהווה סיכון כזה או אחר לאוכלוסייה (עו"ד ניצן)
באשר למקור הסמכות להוצאת הצווים אומר ניצן כי בשל מעמדו המשפטי של אזור יהודה ושומרון הרי שהוא נתון תחת שליטת המפקד הצבאי הרשאי למנוע תנועה של כל מי שלטעמו מהווה סיכון כזה או אחר לאוכלוסייה. לדבריו החוק הצבאי ביו"ש מופעל כלפי יהודים וערבים כאחד.
חבר הכנסת הרב יצחק לוי תהה כיצד זה הורחקו אזרחים מביתם ללא כל אזהרה או התרעה. "ידוע לנו על מורחקים שקיבלו צווים ללא מילה אחת של אזהרה. יתכן שאם הייתם מדברים עם האנשים הם היו נמנעים מהפעילות הזו. למה לא דיברו איתם? למה לא חקרו אותם?". חבר הכנסת לוי קבל גם על הרחקת התושבים מבלי לדאוג להם לחלופה לפרנסתם, על אף שמדובר במפרנסי משפחות.
חבר הכנסת גבאי הצטרף לדברי הרב לוי ותהה אם המערכת המשפטית נתנה דעתה על כך שמדובר בהורים לילדים שלא חטאו ונפגעים באופן ישיר מההרחקה. "האם מישהו נתן את דעתו על כך? האם סודרה חלופת מגורים?", שאל גבאי.
חבר הכנסת דני יתום שאל את עו"ד ניצן האם קיימת מערכת שתוודא שלא תהפוך ההרחקה למגמה סיטונאית ללא הבחנה, ומה הם הפרמטרים של מערכת זו. כמו כן שאל כמה פלשתינים קיבלו צווים שכאלה.
מדובר באפליה. זהו שימוש נלוז בכוח שיש לכם. זוהי הפקרות והתעללות באנשים (ח"כ אריאל)
חבר הכנסת אריאל קבל על מה שהגדיר כאפליה של המערכת המשפטית בין תושבי יהודה ושומרון לבין תושבי שאר חלקי הארץ. ח"כ אריאל מסתמך על דברי ניצן שהחוק להרחקת אזרחים שיש לגביהם התרעות חל כל חלקי הארץ, אלא שהוא נאכף ביהודה ושומרון בשל האכיפה החוק הצבאי באזור זה. לטעמו של אריאל "".
חבר הכנסת אלדד טען שמכיוון שמדובר בגירוש והגליית אדם מביתו הרי שמדובר במהלך שנאסר בעבר כשמושאי הצו היו ערביי הרש"פ. עו"ד ניצן טען בדיון שבסופו של הליך משפטי הותר למדינה לבצע את צוו ההרחקה.
אביו של אחד המורחקים תיאר את התנאים הקשים בהם מצוי בנו בישוב מבודד בבקעת הירדן כשהוא מנותק מבני משפחתו, "אם זה לא עונש, אז מהו עונש?", שאל לנוכח קביעת עוזרו של היוע"מ שאין מדובר בעונש אלא במניעה בעקבות חשש מאלימות עתידית.
בתגובה לדברים ולשאלות אמר ניצן שלא תמיד ניתן להציג את המידע המודיעיני נגד האדם לאדם עצמו, וגם אם לעיתים המודיעין על פעולת אלימות עתידית מגיע ממקור מוכר וברור, הרי שלעיתים המקור הוא אדם שהמערכת מעוניינת ש"לא לשרוף אותו", ולא לחשוף את שמו. לדבריו, לעיתים עצם הגדרת החשד תחשוף את המקור ולעיתים תסכן את חייו שכן האדם שלגביו מתייחס המידע המודיעיני יודע מי היה בסוד העניין המדובר. לנוכח חשש זה ניתנת לכל מורחק או עצור הבהרה כללית באשר לחשד המיוחס לו תוך מאמץ שלא לחשוף את מקורות מערכת המשפט.
לשאלתו של ח"כ אריאל על השימוש הסיטונאי בחוק המתיר הרחקה מנהלית אומר ניצן שכל עוד החוק מאפשר את המהלך הרי שהכוח ניתן בידי המערכת המשפטית היא פועלת על פיו. באשר להגדרה "סיטונאי" אמר ניצן שמדובר בעניין יחסי ש"יש מי שיחשוב שמספר מסוים הוא מסה סיטונאית ויש מי שלא".
לדברי ניצן כל מקרה נבדק לגופו ובשל כך לא מדובר במהלך גורף והמוני.
באשר לדרישת הח"כים להתריע בפני המועמד לגירוש מביתו אומר ניצן שניתנת לו התרעה עוד קודם למעצרו ומאוחר יותר ניתנת לו אפשרות לערער על הצו ואף ניתן לעשות שימוש בכלי 'צו המניעה'.
באשר לטענה לפיה המערכת המשפטית אינה דואגת לפרנסתם של המורחקים אומר ניצן שהמורחקים והמוגבלים מותרים לנוע בכל מקום אחר ועל כן הם יכולים לפרנס את משפחותיהם במקומות חלופיים. "אין שום סיבה שהמדינה תממן לוו את שכרו", אמר.