השופטים ב. אופיר-תום, מרים סוקולוב, ורענן בן יוסף ציינו כי הם מקבלים באופן חלקי את הסדר הטיעון וכי לולא ההסדר " היה מקום להטיל על הנאשם דנא, עונשי מאסר לשנים הרבה, על כל אחת מן העבירות בהן הורשע, בשל הרקע שעמד מאחורי ביצוען ובשל חריגותן הקיצונית אף במישור הפשיעה הקשה".
כזכור בלילה של 4 במרץ 06 נכנס ג'עידי לישראל שלא כדין "כשהוא מצויד בסכין. הוא הגיע במטרה לגנוב רכב ולמוכרו בשטחים. בסביבות השעה 00:30 הגיע הנאשם לרחוב צירלסון 12 בפתח-תקווה, שם התגוררה עמרם עם משפחתה. כאשר הבחין ברכב הפיג'ו של משפחת המנוחה שחנה בחניית הבית, יצר הנאשם קשר טלפוני עם בעל מוסך בקלקיליה, ושמע ממנו כי יוכל לקבל עבור הרכב, אם יצליח לגונבו, סך 10,000 ₪. בסביבות השעה 01:00, באותו לילה, ירדה הנערה מביתה וצעדה לכיוון הרכב על מנת לאסוף בו את אחותה הצעירה, מבית חברתה ברחוב סמוך. משהבחין בה הנאשם, גמלה בליבו החלטה לשדוד את הרכב כשהיא בתוכו, על מנת שתובילו לכפר קאסם שאת הדרך אליה לא ידע, ואשר משם תיכנן להגיע עם הרכב לקלקיליה.
לאחר שהנערה נכנסה לרכב והתיישבה במושב הנהג, התקרב ג'עידי אל דלת הרכב, פתחה, ודרש מן הנערה באיומי סכין, שתעבור אל המושב שליד מושב הנהג. משעשתה כן, התיישב הנאשם ליד ההגה על מנת לצאת אל מקום היעד.
משהבחין שהנערה מנסה להימלט מן הרכב, החליט הנאשם למנוע זאת ממנה בכל מחיר, מחשש שתקרא לעזרה. משכך, חסם את פיה של הנערה, ודקרה בצווארה בעומק 6-5 ס"מ, בידיעה שדקירה זו עלולה להביא למותה.
מייד לאחר הדקירה, בהיות הנערה מתבוססת בדמה, החל ג'עידי בנסיעה חסרת מטרה, מבלי הכרת השטח; וכך, עד שהגיע עם הרכב, בסמוך לשעה 01:30, לדרך נמיר בתל אביב, ליד צומת גלילות. משהבחין בניידת משטרתית, פנה הנאשם עם הרכב לדרך עפר, ועצר בשדה מוסתר מן הדרך, במטרה להימלט מן השוטרים.
בשל חששו שהרכב יתגלה גם שם, ושטביעות אצבעותיו תימצאנה עליו, החליט ג'עידי בשלב זה, לשרוף את הרכב, על עמרם שעדיין הייתה בחיים. לאחר מספר ניסיונות לבצע מזימתו זו, עלה בידי הנאשם להצית את מושב הנהג במצית שמצא ברכב. כאשר ראה שהאש מתפשטת, נמלט מן המקום. האש כבתה לאחר הימלטותו של הנאשם מן השטח.
בסמוך לכך, נפטרה הנערה כתוצאה מן הדקירה בצווארה, בנסיבות שפורטו לעיל".
בהחלטה, כתבו השופטים כי "קור הרוח, והעדר הרחמים שגילה ג'עידי בהביאו, צעד, צעד, לקטילת חייה של הנערה שחטף בחניית ביתה, על לא עוול בכפה, הם מעשים שמעבר ליכולת הקליטה של האדם מן הישוב".
"אנו ערים לעובדה שחפיפת עונש המאסר הנוסף לעונש מאסר העולם, נוטל על פניו העוקץ מענישה זו, בפן המעשי, להוציא, לענין קציבת העונש", כתבו השופטים בהתייחסם לעונשו של ג'עידי, יחד עם זאת, יש חשיבות "למסר שצריך לצאת מגזר דין זה, אל משפחת המנוחה, אל הנאשם ואל הציבור בכללותו, שאין הנאשם ראוי לסליחה על שום מעשה ממעשיו הנפשעים".
כזכור בלילה של 4 במרץ 06 נכנס ג'עידי לישראל שלא כדין "כשהוא מצויד בסכין. הוא הגיע במטרה לגנוב רכב ולמוכרו בשטחים. בסביבות השעה 00:30 הגיע הנאשם לרחוב צירלסון 12 בפתח-תקווה, שם התגוררה עמרם עם משפחתה. כאשר הבחין ברכב הפיג'ו של משפחת המנוחה שחנה בחניית הבית, יצר הנאשם קשר טלפוני עם בעל מוסך בקלקיליה, ושמע ממנו כי יוכל לקבל עבור הרכב, אם יצליח לגונבו, סך 10,000 ₪. בסביבות השעה 01:00, באותו לילה, ירדה הנערה מביתה וצעדה לכיוון הרכב על מנת לאסוף בו את אחותה הצעירה, מבית חברתה ברחוב סמוך. משהבחין בה הנאשם, גמלה בליבו החלטה לשדוד את הרכב כשהיא בתוכו, על מנת שתובילו לכפר קאסם שאת הדרך אליה לא ידע, ואשר משם תיכנן להגיע עם הרכב לקלקיליה.
לאחר שהנערה נכנסה לרכב והתיישבה במושב הנהג, התקרב ג'עידי אל דלת הרכב, פתחה, ודרש מן הנערה באיומי סכין, שתעבור אל המושב שליד מושב הנהג. משעשתה כן, התיישב הנאשם ליד ההגה על מנת לצאת אל מקום היעד.
משהבחין שהנערה מנסה להימלט מן הרכב, החליט הנאשם למנוע זאת ממנה בכל מחיר, מחשש שתקרא לעזרה. משכך, חסם את פיה של הנערה, ודקרה בצווארה בעומק 6-5 ס"מ, בידיעה שדקירה זו עלולה להביא למותה.
מייד לאחר הדקירה, בהיות הנערה מתבוססת בדמה, החל ג'עידי בנסיעה חסרת מטרה, מבלי הכרת השטח; וכך, עד שהגיע עם הרכב, בסמוך לשעה 01:30, לדרך נמיר בתל אביב, ליד צומת גלילות. משהבחין בניידת משטרתית, פנה הנאשם עם הרכב לדרך עפר, ועצר בשדה מוסתר מן הדרך, במטרה להימלט מן השוטרים.
בשל חששו שהרכב יתגלה גם שם, ושטביעות אצבעותיו תימצאנה עליו, החליט ג'עידי בשלב זה, לשרוף את הרכב, על עמרם שעדיין הייתה בחיים. לאחר מספר ניסיונות לבצע מזימתו זו, עלה בידי הנאשם להצית את מושב הנהג במצית שמצא ברכב. כאשר ראה שהאש מתפשטת, נמלט מן המקום. האש כבתה לאחר הימלטותו של הנאשם מן השטח.
בסמוך לכך, נפטרה הנערה כתוצאה מן הדקירה בצווארה, בנסיבות שפורטו לעיל".
בהחלטה, כתבו השופטים כי "קור הרוח, והעדר הרחמים שגילה ג'עידי בהביאו, צעד, צעד, לקטילת חייה של הנערה שחטף בחניית ביתה, על לא עוול בכפה, הם מעשים שמעבר ליכולת הקליטה של האדם מן הישוב".
"אנו ערים לעובדה שחפיפת עונש המאסר הנוסף לעונש מאסר העולם, נוטל על פניו העוקץ מענישה זו, בפן המעשי, להוציא, לענין קציבת העונש", כתבו השופטים בהתייחסם לעונשו של ג'עידי, יחד עם זאת, יש חשיבות "למסר שצריך לצאת מגזר דין זה, אל משפחת המנוחה, אל הנאשם ואל הציבור בכללותו, שאין הנאשם ראוי לסליחה על שום מעשה ממעשיו הנפשעים".