בראש בית הדין המשמעתי יעמוד שופט בדימוס, ועוד יכהנו בה ח"כ לשעבר ופרופסור מאחד המוסדות האקדמיים. קובלנות לבית הדין המשמעתי נגד נבחרי ציבור יוכלו להגיש היועץ המשפטי לממשלה, יו"ר הכנסת או שני חברי כנסת שאינם בני אותה סיעה. ואולם הקובלנות אינן חייבות להיות בעניין הפרת חוקי מימון המפלגות, אלא גם אם "נבחר הציבור נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו", או "התנהג באופן שאיננו הולם את מעמדו של נבחר ציבור בישראל".



אם בתום הדיון המשמעתי מצא בית הדין את נבחר הציבור אשם, הוא יהיה רשאי להטיל עליו עונשים, החל מעונש קל כמו קנס או נזיפה וכלה בהשעיה זמנית מכהונתו ואף העברתו מכהונה. במלים אחרות, בית הדין המשמעתי יהיה מוסמך לפטר מתפקידם חבר כנסת, שר ואף את ראש הממשלה עצמו. ואולם החלטת בית הדין המשמעתי לא תהיה סוף פסוק: ניתן יהיה לערער על החלטותיו לבית המשפט העליון



על הצעת החוק חתומים בנוסף, הח"כים חיים אורון (מרצ-יחד), אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל), אבישי ברוורמן (עבודה), שלמה ברזניץ (קדימה), אבשלום וילן (מרצ-יחד), רן כהן (מרצ-יחד), חנא סווייד (חד"ש) וראובן ריבלין (ליכוד). האבסורד הוא, טוענים מציעי החוק, שכיום קיים בית דין משמעתי לעובדי ציבור, ואולם הוא איננו חל על נבחרי הציבור - השרים וחברי הכנסת. הקמת בית הדין המשמעתי לנבחרי ציבור עשויה להוות צעד משלים לקודים האתיים לח"כים ולשרים הנכתבים בימים אלה.הצעת החוק עולה היום בכנסת לקריאה טרומית.