שר החקלאות, שלום שמחון, אמר כי ההסכם יבטיח מצד אחד מחירי מים הוגנים לחקלאים ומצד שני ייקח בחשבון את טובת משק המים בכללותו. שמחון הוביל את יוזמת הרפורמה במחירי המים עוד בקדנציה הקודמת שלו כשר החקלאות.
יישומה לא התאפשר בשל התנגדות החקלאים וראש הממשלה דאז אריאל שרון. שמחון המשיך לפעול בכדי לקדמה וחתר להגיע להבנות בין כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובתחילת הקדנציה הנוכחית נוצרו התנאים שאפשרו השגת ההסכמות הללו, בראש ובראשונה, הסכמת האוצר לקבל את עמדת החקלאים ומשרד החקלאות לפיה מחיר המים השפירים לחקלאות ייקבע על פי העלות הממוצעת הכוללת את חלקה היחסי של החקלאות בעלות המים המותפלים.
שמחון שיבח את יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, יוסטה בלייר, שהוביל את החקלאים להסכמה עם הממשלה, וללא מעורבותו הפעילה לא היה ההסכם מגיע לידי חתימה.
על ההסכם יחתמו משרדי האוצר, החקלאות, נציבות המים והתאחדות חקלאי ישראל, המאגדת את ארגוני המגדלים, תנועות ההתיישבות והמועצות האזוריות.
על פי ההסכם, תיערך במהלך השנה שעברה, בדיקה כלכלית מקיפה של עלויות אספקת המים לחקלאות על ידי חברת "מקורות", שתהווה בסיס לקביעת מחירם. בתחשיב תילקח בחשבון עלות התפלת המים באופן יחסי מול צריכת המים השפירים בחקלאות.
על פי ההסכם, התמורה מעליית מחיר המים לחקלאות החל מינואר 2005 למניינם, כמו גם ייקורים נוספים בעתיד במידה ויהיו, יוחזרו לחקלאים ויהוו מקור לתמיכה ישירה בחקלאים, בהתאם לעלויות שנגבו מהם ספציפית. כלומר, התמיכה תכוון כך שתחזור לאותם חקלאים שנשאו בעלות ייקור תעריפי המים, ותשמש לייעול מערכות הובלת המים וההשקיה, לצורך השגת חסכון מקסימאלי בשימוש במים. במקביל, 15% מהתמורה מייקור מחיר המים תופנה ליעדים כלליים, ובהם ייעול השימוש במים
באמצעות מחקר ופיתוח ברמה הארצית או האזורית, בעיקר לאזורים שאין בהם חלופה למים השפירים.
ההסכם שוריין מפני קיצוצים בתקציב המדינה. עוד קובע ההסכם שיזורזו פרויקטים לפיתוח מקורות מים חלופיים ובכלל זה השבת מי קולחין, איגום מי שיטפונות והשמשת מים שוליים ומליחים.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יוסטה בלייר, אמר שבשנים האחרונות יש הרבה דיס-אינפורמציה ופופוליזם בכל הקשור לאספקת המים לחקלאות וכעת לראשונה תיערך בדיקה מקיפה מהי העלות האמיתית של הפקת ואספקת המים כדי שכולנו נוכל לדבר על בסיס נתוני אמת.
לדבריו, ההסכם על כל חלקיו יוצר שילוב נכון בין האינטרס הלאומי של שמירה על מקורות המים לבין הצורך הבסיסי במים להמשך קיום החקלאות במדינת ישראל. המצב הקודם, בו החקלאים חיו באי ודאות לגבי תעריפי המים בטווח הארוך והקצר, לא אפשר תכנון של פיתוח המשקים החקלאיים ולא היה יכול להמשך.
בלייר אמר שהחקלאים רואים חשיבות גדולה בהתחייבות המדינה להאיץ את הקמת מפעלי השבת הקולחין, שהקמתם התנהלה בעצלתיים בשנים האחרונות.