יואל מהרשק, מסייע רבות לערביי שכם והסביבה במאבקם בתושבי הגבעות. זאת בטענת הערבים כי המאחזים אינם חוקיים, נבנו ללא היתר וכי תושביהם מתנכלים לחקלאים התמימים.
סככה לגידול ירקות ופירות בשטח של 140 מ"ר הוקמה בצורה לא-חוקית, על קרקע בשטח קיבוץ גבעת-השלושה. בשנת תשס"ד הועמדו לדין, והורשעו, הקיבוץ ומי ששכר את השטח ממנו. בית המשפט ציווה עליהם להרוס את המבנה שנבנה ללא היתר, ולהפסיק את השימוש החורג במקום. משנמצא שצו בית המשפט לא קוים, הוגש נגדם כתב אישום חדש ב"עבירה של אי-קיום צו בית משפט".
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עיריית ראש-העין ביקשה לגזור על הנאשמים קנס מכביד, "שכן מדובר בקרקע חקלאית בה עושה השוכר שימוש לצורכי מסחר", אך לנוכח מצבו הרפואי של השוכר, הסכימה התביעה שלא להשית עליו עונש מאסר בפועל.
הסנגורית של הקיבוץ, עו"ד מלי גל, טענה שהקיבוץ השכיר את השטח לנאשם השני שלא לצורך שימוש חורג, וכי לאחר כתב האישום הראשון דרש הקיבוץ מהשוכר לפנות השטח ומאז מתנהלים הליכים אזרחיים בין הצדדים בבית המשפט בנתניה. עו"ד דורון שמואלי, סנגורו של השוכר, תיאר בפני בית המשפט את "מצבו הרפואי הקשה של הנאשם, החולה במחלה קשה, שעבר שמונה ניתוחים".
השופט, אהרן גולדיס, נשיא בית המשפט השלום בפתח-תקווה אומר כי הוחמרה מדיניות הענישה לגבי בנייה בלתי-חוקית, וכי "העונש ההולם נאשם אשר לא קיים צו שיפוטי הוא מאסר בפועל". השופט מתחשב לקולא, בנסיבות הקיימות, וקובע כי הגם שלא יושת עונש מאסר בפועל, "יהיה בשיעורו של הקנס כדי לבטא את עמדת בית המשפט לאי-קיום הצו". השופט גוזר על הקיבוץ קנס בסך 50 אלף ש"ח ועל הנאשם השני קנס בסך 36 אלף ש"ח או 360 ימי מאסר תמורתו, וכן מאסר על תנאי של שלושה חודשים למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה שעניינה תכנון ובנייה. עוד מחייב השופט את הקיבוץ והשוכר לחתום על כתב התחייבות בסכום של 50 אלף ש"ח, "להימנע מעבירה על חוק התכנון והבנייה למשך שנתיים". השופט מצווה על הוועדה המקומית "לבצע את ההריסה בתוך שלושים יום", כאשר "משטרת ישראל תסייע בידיה בביצוע הצו".
תגובתו של יואל מהרשק לערוץ 7: אני איש שומר חוק ורודף צדק