רעיון השמורה הביוספרי מבקש לקבוע שהאדם הוא חלק מהמערכת האקולוגית. זהו ניסיון לשלב שימור משאבי טבע עם פיתוח מושכל שאינו מכלה את המשאבים הטבעיים. הרעיון הביוספרי פותח על ידי סוכנות האו"ם אונס"קו שהגיעה למסקנה שלא ניתן לשמר את הטבע רק בשמורות.



השמורה הביוספרית היא מעין ישות גיאוגרפית המכילה מרכיבי נוף טבעי ומרכיבי נוף אנושי כיחידת התייחסות אחת. שימור משאבי הטבע וגידולי חקלאות מסורתיים.

ישנו דירוג ברמת השימור בשיטה הביוספרית מהמרכז והחוצה: גלעין- חיץ –מעבר. זאת על פי המידרג והפירוט הבא:



· גלעין- שטח שמור ללא כל הפרעה שנועד להבטיח את המשך האבולוציה הביולוגית



· חיץ – שטח המקיף את הגלעין ונועד להגן עליו שטח זה כולל פארקים שמורות טבע ושטחים פתוחים. ניתן לקיים בו פעילות חקלאית מסורתית ופעילויות חינוך נופש ותיירות.



· מעבר- באזור זה יעשה שימוש בידע שנצבר בגלעין ובחיץ כדי לשתף התושבים במשאבים הטבעיים.



השמורה הביוספרית מבקשת לשמר לא רק את הטבע אלא גם את שימור התרבות והעיסוקים המסורתיים של התושבים המקומיים .





מנכ"ל חברת הבנייה 'נופי בראשית' שפעילותה מתמקדת בבניה במושבים שבמטה יהודה אומר ש"כוונת המינהל להפוך את אזור שפלת יהודה למרחב ביוספרי, מבטיחה איכות חיים טובה יותר לתושבי מטה יהודה. אני, כיזם שמבקש להביא עוד ועוד פיתוח ובנייה לאזור, מכיר בחשיבות שימור ערכי הטבע והנכסים ההיסטוריים הייחודיים שיש במטה יהודה".



בדבריו מזכיר מנכ"ל 'נופי בראשית' את מערות לוזית הייחודיות שמהוות אחת מאטרקציות התיירות והטבע שיש באזור. לדבריו "פיתוח שכונת 'לוזית' לקח בחשבות את מיקום המערות ואת התנופה שניתן להביא לאזור בשילוב כוחות של הטבע והאדם".