ועדה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת המדע והטכנולוגיה דנה היום בתיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) בנושא הגבלת הפצת דואר זבל ברשתות תקשורת.
הצעת החוק, שיזם משרד התקשורת, מבקשת לאמץ את מודל ה-opt-in הנהוג באיחוד האירופי, לפיו הפצת פרסומות באמצעות פקס, SMS , מערכת חיוג אוטומטית ודואר אלקטרוני תתאפשר רק לאחר קבלת אישור מפורש של הנמען. עו"ד נעה גבע ממשרד התקשורת אמרה כי מודל זה משקף את האיזון הראוי בין ההגנה על הפרטיות של הצרכנים ומניעת המטרד הכרוך בהודעות דואר הזבל, לבין שימוש מסחרי לגטימי באמצעי תקשורת לצרכי שיווק ישיר. לדבריה, ההצעה כוללת שני סייגים לאיסור על משלוח דואר זבל למי שלא נתן הסמכתו: פניה חד פעמית לשם השגת הסכמת הנמען ומקרים בהם קיימים יחסי מסחר קודמים בין המפרסם לנמען בעקבות רכישה קודמת של מוצר או שירות. עוד ציינה עו"ד גבע כי הצעת החוק כוללת שני מסלולי תביעה: המסלול הפלילי שהקנס המוטל בגינו לפחות 67 אלף ₪ ומסלול אזרחי המאפשר בנוסף לתביעת נזיקין, להגיש בגינה של עבירה זו תובענה ייצוגית.
ח"כ זבולון אורלב, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה אמר שדואר הזבל הפך למכת מדינה. לדבריו מנגנוני האכיפה הכלולים בהצעת החוק אינם מספקים מענה אפקט וכי הוא תומך בקביעת מנגנון של פיצוי צרכנים שנפגעו, על אף שלא הוכח הנזק הנגרם להם. בהצעה זו וכן בהצעה להחריג פניות לשם קבלת תרומות תמכו גם חברי הכנסת משה כחלון ויעקב כהן.
עו"ד רבקה דב"ש ממשרד המשפטים ציינה שהממשלה מתנגדת לקביעת מנגנון פיצוי ללא הוכחת נזק משום שאין מדובר בנזק שלא ניתן לכמת אותו. לדבריה, קביעת פיצוי גבוה עלולה להפוך לעונש, בעוד שהצעת החוק כוללת מנגנון של קנס עונשי.
עו"ד חיים רביה שיצג את איגוד האינטרנט הישראלי מסר לוועדה כי האו"ם אומד את הנזק שנובע מדואר זבל לכלכלה העולמית בכ-25 מיליארד דולר. לדבריו, על חקיקה יעילה למניעת דואר זבל להשען על ארבע יסודות: יישום המודל המאפשר שליחת דואר פרסומי רק למי שהביע הסכמתו מראש; הכללת מנגנון אכיפה אזרחי הכולל פיצוי בלא הוכחת נזק; מתן מענה לאמצעים טכנולוגיים מתחדשים לשליחת הודעות פרסומת וכן כלים לחסימת דואר זבל שמקורו מחוץ לישראל או היוצא מישראל למדינות העולם.
מר אלדד גת, מחברת טלאול, החלה חשש שאישור הצעת החוק כלשונה יפגע בעשרות חברות העוסקות בחיוג אוטומטי. "אישור החוק יגרור סגירת מאות עסקים ופיטורי אלפי עובדים" הוסיף.
מר נמרוד הגלילי, המרכז את חטיבת השיווק הישיר באיגוד לשכות המסחר, מסר לוועדה כי חברי החטיבה תומכים בהגבלת הפצת הודעות פרסומת לא רצויות ("דואר זבל") המכבידות על הצרכנים. עם זאת, לטענתו, ההצעה כוללת מגבלה גורפת מדי שיש בה כדי לפגוע בסחר החופשי באופן שאינו מידתי. לדבריו, הבעיה אינה מצויה בחקיקה, אלא באכיפה. עם זאת, הוא הביע את התנגדות האיגוד לקביעת מנגנון של פיצוי ללא הוכחת נזק.
הצעת החוק, שיזם משרד התקשורת, מבקשת לאמץ את מודל ה-opt-in הנהוג באיחוד האירופי, לפיו הפצת פרסומות באמצעות פקס, SMS , מערכת חיוג אוטומטית ודואר אלקטרוני תתאפשר רק לאחר קבלת אישור מפורש של הנמען. עו"ד נעה גבע ממשרד התקשורת אמרה כי מודל זה משקף את האיזון הראוי בין ההגנה על הפרטיות של הצרכנים ומניעת המטרד הכרוך בהודעות דואר הזבל, לבין שימוש מסחרי לגטימי באמצעי תקשורת לצרכי שיווק ישיר. לדבריה, ההצעה כוללת שני סייגים לאיסור על משלוח דואר זבל למי שלא נתן הסמכתו: פניה חד פעמית לשם השגת הסכמת הנמען ומקרים בהם קיימים יחסי מסחר קודמים בין המפרסם לנמען בעקבות רכישה קודמת של מוצר או שירות. עוד ציינה עו"ד גבע כי הצעת החוק כוללת שני מסלולי תביעה: המסלול הפלילי שהקנס המוטל בגינו לפחות 67 אלף ₪ ומסלול אזרחי המאפשר בנוסף לתביעת נזיקין, להגיש בגינה של עבירה זו תובענה ייצוגית.
ח"כ זבולון אורלב, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה אמר שדואר הזבל הפך למכת מדינה. לדבריו מנגנוני האכיפה הכלולים בהצעת החוק אינם מספקים מענה אפקט וכי הוא תומך בקביעת מנגנון של פיצוי צרכנים שנפגעו, על אף שלא הוכח הנזק הנגרם להם. בהצעה זו וכן בהצעה להחריג פניות לשם קבלת תרומות תמכו גם חברי הכנסת משה כחלון ויעקב כהן.
עו"ד רבקה דב"ש ממשרד המשפטים ציינה שהממשלה מתנגדת לקביעת מנגנון פיצוי ללא הוכחת נזק משום שאין מדובר בנזק שלא ניתן לכמת אותו. לדבריה, קביעת פיצוי גבוה עלולה להפוך לעונש, בעוד שהצעת החוק כוללת מנגנון של קנס עונשי.
עו"ד חיים רביה שיצג את איגוד האינטרנט הישראלי מסר לוועדה כי האו"ם אומד את הנזק שנובע מדואר זבל לכלכלה העולמית בכ-25 מיליארד דולר. לדבריו, על חקיקה יעילה למניעת דואר זבל להשען על ארבע יסודות: יישום המודל המאפשר שליחת דואר פרסומי רק למי שהביע הסכמתו מראש; הכללת מנגנון אכיפה אזרחי הכולל פיצוי בלא הוכחת נזק; מתן מענה לאמצעים טכנולוגיים מתחדשים לשליחת הודעות פרסומת וכן כלים לחסימת דואר זבל שמקורו מחוץ לישראל או היוצא מישראל למדינות העולם.
מר אלדד גת, מחברת טלאול, החלה חשש שאישור הצעת החוק כלשונה יפגע בעשרות חברות העוסקות בחיוג אוטומטי. "אישור החוק יגרור סגירת מאות עסקים ופיטורי אלפי עובדים" הוסיף.
מר נמרוד הגלילי, המרכז את חטיבת השיווק הישיר באיגוד לשכות המסחר, מסר לוועדה כי חברי החטיבה תומכים בהגבלת הפצת הודעות פרסומת לא רצויות ("דואר זבל") המכבידות על הצרכנים. עם זאת, לטענתו, ההצעה כוללת מגבלה גורפת מדי שיש בה כדי לפגוע בסחר החופשי באופן שאינו מידתי. לדבריו, הבעיה אינה מצויה בחקיקה, אלא באכיפה. עם זאת, הוא הביע את התנגדות האיגוד לקביעת מנגנון של פיצוי ללא הוכחת נזק.