דבר העורכת
מאז שג'ורג' אורוול כתב את ספרו "1984" במחצית המאה הקודמת, לא היה שיח אורווליאני מפותח כל כך כמו "שיח אוסלו " שנוצר במדינת ישראל בסוף שנות התשעים של אותה מאה. שיח זה מאופין במושגים המורכבים משתי מלים מנוגדות הנותנות ביחד משמעות שונה למושג. "אהבה היא שנאה" , "מלחמה היא שלום" אצל אורוול. אויב הוא שכן, קורבנות טרור הם "קורבנות השלום", אוכלוסיה עוינת ורצחנית היא אוכלוסיה של "חפים מפשע", "אחים" מגרשים מהבית ב"רגישות",אצלנו.
אחד מהוגי השיח הישראלי הזה, גל הירש, התפטר במהלך מעורר כבוד, סוף סוף. קצינים וחיילים בצה"ל שמעו בשבע בשנים האחרונות מלים ומשפטים שהמציא, בעברית שאפילו ילידי הארץ הזאת, התקשו להבין.
הם קבלו פקודות "להשתבלל" ו"להימוג " בשטח, להילחם "בעצימות נמוכה", וכך הלאה, והדברים סופרו ודוברו רבות במהלך השבועות החולפים מאז החלו לחקור את מהלכי המלחמה המוזרה שחווינו בקיץ.
החמור מכול הוא, שבגלל המלים המכובסות והמושגים בעלי המשמעויות המטעות, הלך ופחת השמוש במלים המקוריות, האמיתיות, המחזקות.
מתי לאחרונה אמרתם משפטים כמו " ארץ ישראל היא מולדתי, נחלת אבותי" " אני יוצא למלחמת מגן" , "את האויב המתכוון לחסל אותי ואת ילדי אני רוצה לנצח ולהשמיד", "לא אתן לבני עם אחר לגזול ממני ומבני עמי את אדמתנו"?
נשמע לכם ארכאי? לקוח מזמנים אחרים? פרימיטיביים?
הבעיה שלנו היא, שהאויב עמו אנו מתמודדים חושב ומדבר בשפה הארכאית הברורה והמדויקת. הוא מתכנן לנצח ולחסל אותנו, ואומר זאת במלים מאד ברורות. הוא מחנך את ילדיו להצמד ל"נחלת אבותיהם", להלחם ולמות למענה. אנחנו, אם בכלל מקשיבים לדבריו, מפרשנים אותם בהתנשאות, כאילו אנחנו החכמים והמלומדים נסביר לו למה בעצם הוא מתכוון כשהוא אומר ג'יהד. הבאנו עבורכם את אמנת החמאס לעיון, ראו עד כמה הדברים ברורים שם.
לא רק שהילדים שלנו אינם חפים מפשע בעיניו, אפילו ילדיו שלו אינם מוגנים מפני השנאה האיומה כלפינו המכשירה את השמוש בהם כ"מגינים חיים".
אם אנחנו רוצים לחיות במזרח התיכון המאד לא חדש, עלינו לחזור אל המלים הנכונות, המדויקות, היוצרות תודעה לאומית בריאה אצל הצעירים, כדי שבמקום להשתבלל יצאו להגנה על נחלת אבותיהם.
מרים בר-יוסף
0524370629
____________________________________________________________________
פסוקו של שבוע
גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ:
וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:
(בראשית, תולדות, כ"ו, ג)
_________________________________________________________________
אל תאמרו – לי זה לא יקרה
ח"כ אריה אלדד
אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה, זה שעמד בראש המבצע לגרוש יהודי גנים כדים חומש ושא-נור, זה שתחת פיקודו נערך הפוגרום בעמונה, חתם לאחרונה על 20 צווי הגבלה לתושבי מספר מאחזים ויישובים. צווים שנחתמו בתוקף היותו הריבון ביהודה ובשומרון. יאיר נווה אולי לא יזם את הוצאת צווי הגירוש וההגליה הללו, הוא אולי רק מילא פקודות, אבל לא שמענו מפיו אף מלמול של מחאה.
מהם אותם צווי הגבלה?
יהודים אזרחי ישראל , תושבי מעון או יצהר או עדי עד או יישובים אחרים קיבלו צו גירוש מביתם, ממקום עבודתם או לימודיהם. הוסרה קורת הגג מעל ראשם, נשבר מטה לחמם, הופסקו לימודיהם. הם הוגלו לתחומי הקו הירוק של מדינת ישראל. משפחתם יכולה להצטרף אליהם או להיות מופרדת מהם. מקצתם לשלושה חודשים, אחרים לששה חודשים או לשנה תמימה.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק זכות הקניין – לא עמדו להם. מי מהם שעתר לבג"ץ נוכח שוב כי זכויות האדם הבסיסיות אינן עומדות לאזרחים סוג ב'. וכאלו הם בעיני הבג"ץ היהודים תושבי יש"ע. הבג"ץ שידע לדחות את טענות מערכת הביטחון כי הגדר נועדה לצרכים ביטחוניים וקיבל את טענות הערבים על פגיעה במרקם חייהם, הבג"ץ שדחק את הגדר אל חצרות היישובים היהודיים או אל הקו הירוק – האמין הפעם בלא סייג לטענות מערכת הביטחון כי שהותם של אותם מגורשים בתחומי יהודה ושומרון עלולה לפגוע בביטחון המדינה. הרי הם תושבים במאחזים הידועים כאלימים מאד, כורתי זיתים וגוזלי מסיק ומתנכלים לילדים ערבים חפים מפשע ההולכים לפי תומם אל בתי ספרם. וכיוון שהם כאלו – חזקה על מערכת הביטחון שאם יגורשו – ישכון השלום באוהלי קדר שבהר חברון, בבתים הלא חוקיים שבנו ערבים בהר אפריים.
צה"ל נכשל במלחמת לבנון הקיץ. והוא מתגלה בכל אוזלת ידו המחרידה במלחמה ברצועת עזה בימים אלו . אין הוא מסוגל להפסיק את ההפצצה המתמשכת על שדרות ואשקלון. במה משתבח צה"ל בימים שחורים אלו? המסיק. המסיק. מסיק הזיתים ביו"ש עבר השנה בשלום. הפורעים היהודים לא הצליחו להפריע לעובדי האדמה הערבים השלווים. כך טוענים נציגי מערכת הביטחון הבאים לוועדות הכנסת. אמנם אין הם מוכנים לגלות את הסיבות הסודיות שהניעו אותם להגלות עשרים יהודים מבתיהם, אבל בקריצה הם מסבים את תשומת לבנו למסיק שעבר בשלום. המסיק תם. אז למה אין מתירים לגולים לשוב לבתיהם? היועץ המשפטי של יאיר נווה עוטה מסתורין על פניו. אין הוא יכול לפרט. יש סיבות.
לעניין המסיק ראוי להזכיר כאן את זה שעמד בכיכר המדינה בתל אביב ונופף בידיו בפראות. מה אתה עושה? שאלו אותו, מגרש פילים, הסביר. ואיפה אתה רואה כאן פילים? הקשו עליו, והוא דחה את הקושיה באותה קלות : אין פילים כיוון שהפחדתי את כולם, עד האחרון. נגד לוגיקה כזאת קשה להביא נימוק הגיוני. אם המסיק עבר בשלום הרי זה סימן מובהק שהצלחנו לסלק מהשטח את כל אלו שהתכוונו לחבל בו.
לא את מגרשי הפילים ולא את גודעי הזיתים הגלה אלוף פיקוד המרכז, אלא את גרעין ההנהגה הפעיל של המאחזים. את אלו ששר הביטחון הכושל של ישראל חושש שיפריעו לו בבואו להחריב את המאחזים. ואם במאחז המבודד נותרת אשתו ההרה של אחד הגולים, בודדה לגורלה – מה טוב. אולי תקום מרצונה ותברח?
בכלא שקמה יושבים היום אלעד קלר מחוות מעון ומאיר ברטלר מעדי עד. הם יושבים בכלא משום שסרבו לקבל עליהם עונשי גרוש והגליה שגזר עליהם האלוף נווה במצוות עמיר פרץ ובעצה אחת עם השב"כ. גם אריה טסלר כלוא עימם. הוא עצור עד תם הליכים באשמה שניסה להצית רכב, ובהיותו במעצר קיבל גם צו הרחקה מביתו ביצהר. מערכת הביטחון תכננה להוציא עוד צווי הגליה רבים נוספים. המחאה שקמה בכנסת, ולא רק מצד חברי הכנסת של האיחוד הלאומי אלא גם מרבים אחרים המבינים כי יש כאן רמיסה בוטה של כל זכות אזרח בסיסית באצטלת שקר של ביטחון המדינה, הצליחה כנראה לבלום את הכוונה הזאת. התקשורת כמעט ואינה עוסקת בפגיעה הזאת בזכויות היסוד. משום שאלו הם זכויות של מתנחלים ולא סתם מתנחלים אלא כאלו המתויגים כיושבי המאחזים האלימים והידועים לשמצה, יצהר, עדי עד, חוות מעון. הרי כל מי שיושב שם הוא אוטומטית עבריין, טרוריסט, גודע זיתים. אבל התקשורת יכולה להרשות לעצמה שלא לעסוק בהם כיוון שגם רבים ממתיישבי יש"ע אינם עוסקים בהם.
אינם מפגינים למענם. אינם יוצאים למענם מבתיהם ומעבודתם, בתקווה כי יניחו להם לנפשם ואליהם לא תכלה הרעה. יש רבים ביישובים האומרים ודאי בינם לבין עצמם ש"אין עשן בלי אש", וודאי היו לשב"כ סיבות טובות להיטפל דווקא למורחקים הללו. ועתה, כשהורחקו התפוחים הרקובים – תיפול מדינת ישראל כולה אפיים ארצה, משתאה ליופיו של הטנא המלא תפוחי זהב במשכיות כסף.
מי שלא ייאבק על חוות מעון ימצא את שחורי המדים מנפצים גם את דלתו באפרתה. ומי שלא ייצא להילחם על גבעת אסף ימצא עצמו נלחם לבדו על ביתו בבית אל. ומי שיסכים להחריב את מיגרון משום שהיא עומדת כביכול על "אדמה פלשתינית פרטית" – שלא יתמה כשיבואו להחריב את עופרה, מאותם נימוקים.
____________________________________________________________________
מתוך אמנת החמאס
הציטטה להלן מובאת מתוך אמנת החמאס ככתבה וכלשונה בתרגום לעברית.
אל תאמרו לא ידענו.
פתרונות של שלום, היוזמות [המדיניות] והועידות בינלאומיות
סעיף שלושה-עשר
היוזמות [המדיניות], ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלסטינית, עומדים בסתירה לתפישת העולם של תנועת ההתנגדות האסלאמית. ויתור על חלק כלשהו מ[אדמת] פלסטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת; שהרי שהלאומיות הפרטיקולארית של תנועת ההתנגדות האסלאמית היא חלק מדתה, ועל זאת היא מחנכת את אנשיה, ו[הם] נלחמים מלחמת קודש [יג'אהדון] למען הנפת דגל אללה במולדתם, "אללה הוא המנצח [בסופו של דבר], ואולם מרבית האנשים אינם יודעים". ([סורת] יוסף, [פסוק] 20).
מדי פעם עולה קריאה לכינוס ועידה בינלאומית כדי לדון בפתרון הבעיה [הפלסטינית], וישנם המסכימים [לקיומה] וישנם המסרבים [לכך], מסיבה זו או אחרת, כשהם דורשים מימוש תנאי או תנאים [מסוימים] תמורת הסכמתם לכינוס הוועידה ולהשתתפותם בה. תנועת ההתנגדות האסלאמית מכירה היטב את הצדדים שמהן מורכבות הועידות ואת עמדותיהם [השליליות] כלפי ענייני המוסלמים בעבר ובהווה. לפיכך, היא אינה רואה בועידות אלה [מסגרות] המסוגלות לקיים את הדרישות [של הפלסטינים] או להשיב [להן] את הזכויות או לעשות צדק לעשוקים. שכן, ועידות אלו אינן אלא אחת מדרכי השררה של הכופרים באדמת המוסלמים, ואימתי עשו הכופרים צדק עם בעלי האמונה? "לא תנוח דעתם של היהודים, וגם לא של הנוצרים, עד אם תלך בדתם. אמור, רק דרך הישר הניתנת מעם אללה היא דרך הישר." ([סורת] אלבקרה, [פסוק] 120).
אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'האד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים. שכן, העם הפלסטיני מכובד מכדי שיזלזל בעתידו, בזכויותיו ובגורלו, ו[נאמר] במסורת [חדית'] הנאצלת: "אנשי אלשאם [סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל] הם שוט [של אללה] בארצו, שבאמצעותם הוא מתנקם בכל אשר יחפוץ מקרב עבדיו. אסור שהצבועים שבקרבם יגברו על המאמינים, אלא ימותו בצער וייאוש". (מסופר על-ידי אלטבראני [26][כחדית'] מוסמך ביותר ואחמד [כחדית'] מהימן וייתכן שהוא הנכון. שניהם [בדרך-כלל נחשבים] מהימנים, אך [רק] אללה יודע [את האמת המוחלטת]).
הדברים אינם זקוקים לפרשנות, את האמנה כולה בתרגום לעברית חובה לקרוא ולהפנים
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1067&MenuID=603
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
תגובות
שלום. שמי מרק,
ואני נמצא כבר הרבה זמן ברשימת התפוצה של מטה צפון וקורא כל מה שאתם מפיצים, וכן אני קורא באופן קבוע את האתר של מנהיגות יהודית ואת ערוץ 7.
ברצוני כאן להגיב לתיאור של תושב קרני-שומרון על מה שקרה לו במחסום, שהובא בעדכון האחרון שלכם.
לצערי, הסיפור הזה מסכם בתמצית את הגישה הצבועה והלא-עקבית של רוב המתנחלים ומה שנקרא "הציבור הכתום" בכלל לנושא של המחסומים, שהביטוי הבולט שלה הוא מצד אחד בתמיכה נלהבת ברעיון של המחסומים, ומצד שני עוינות מוחלטת כאשר מתעוררת בעיה של עיכובים במחסום.
כמו שאותו תושב קרני-שומרון אמר נכון, המטרה של המחסום היא למנוע כניסת מחבלים למדינה. זה נעשה על ידי בידוק של הרכבים והאנשים שרוצים לעבור בו. מובן לחלוטין, שלא רק שהבידוק חייב לכלול את כל הרכבים והאנשים שעוברים, אלא שדווקא הרכבים עם הלוחיות הצהובות שבהן הנוסעים נראים כמו מתנחלים חייבות להיבדק במיוחד, כי הרי ברור שמחבלים ינסו קודם כל להסתנן במסווה של יהודים, מתוך הבנה שאנשים שנראים כיהודים ייבדקו פחות על ידי החיילים. לכן החייל שדרש תעודת-זהות מאותו תושב הוא חייל מסור, שביצע כמו שצריך את תפקידו, ואילו הסירוב של אותו תושב לתת את התעודה, ועוד בטיעון ש"האם אני נראה כמו מחבל" (כאילו שמחבל בא עם שלט "מחבל" תלוי על הצוואר), הוא לא פחות מאשר פגיעה בביטחון המדינה והפרעה בוטה לאותו חייל לבצע את תפקידו.
האמת היא, ששיטת המחסומים, שבעצם הפכה לסמל של פעילות צה"ל ביש"ע בשנים האחרונות, היא גרועה מכל בחינה אפשרית: קודם-כל, בדיוק כמו הגדר, המחסומים הם אמצעי הגנתי מובהק, והצבא מחפה על אי-רצונו להגיע למחבלים ולהילחם בהם באמת על ידי הקמה של מחסומים. בנוסף לכך, יש להודות שבמידה רבה השמאל צודק, כאשר הוא טוען, שהמחסומים הם לא-מוסריים, והופכים לגיהנום את חייהם של מיליוני ערבים, כשהתועלת היא מזערית יחסית לנזק הנגרם לאוכלוסייה. הטיעון הידוע של כל כתום (וכל אזרח ישראלי ממוצע בכלל) הוא שהמחסומים עוזרים לעצור מחבלים ולכן לא איכפת לו שהערבים יסבלו. אדם שטוען את הטיעון הזה, צריך גם לעמוד מאחוריו: אם התועלת של המחסומים לביטחון היא כה חשובה, אז כל אדם שצריך להציג תעודת-זהות או להתעכב שעות בפקק במחסום צריך לקבל את זה בהבנה, כי זה "למען הביטחון".
בשורה התחתונה, הגיע הזמן שהמחנה הכתום יתחיל להיאבק ולדרוש ביטול מוחלט (או לפחות הקטנה משמעותית) של מדיניות המחסומים (משום שהם גורמים הרבה יותר נזק מתועלת) ומעבר סוף-סוף למדיניות התקפית אמיתית, או שיתכבדו האנשים ויועילו בטובם להציג תעודות-זהות במחסומים.
באמת צר לי אם הסגנון שלי בוטה במקצת, אבל הנושא הזה באמת מאוד מטריד אותי.
בכבוד ובתקווה שאכן תפרסמו את מה שכתבתי,
מרק לוגובסקוי
smarkl@t2.technion.ac.il
למרק לובוסקוי שלום
אין לי ויכוח אתך על כך שצה"ל צריך להיות באופן קבוע בתוך שכם, ג'נין, קלקיליה, ושם לחפש ולתפוס את המחבלים. אני מסכימה איתך גם שכל הגדרות והמחסומים הם בזבוז ענק של כספי ציבור, שמטרתו היא להרגיע את תושבי מדינת ישראל ללא כל כיסוי. אם הצבא היה משקיע את האנרגיות שהוא משקיע במחסומים ברדיפת המחבלים במקומות התארגנותם ביו"ש, תושבי ישראל היו הרבה יותר מוגנים.
הרבה אנשים ניסו בזמנו לומר זאת, ובודאי שתושבי יו"ש, אך מול עם שמרמה את עצמו ומחפש פתרונות קסם מטופשים, זה חסר סכוי.
ועכשיו, מה לעשות, הגדרות והמחסומים הם מצב קיים, וזה עדיין לא מחייב את תושבי יו"ש היהודים לקבל יחס מתנכל ללא כל הצדקה ביטחונית. לידיעתך, אין שום חובה על "כתומים" להרגיש ולהתנהג כמו פריירים, לשלם את המחיר על העליבות של המדינה בעשרים השנים האחרונות, על חוסר הצלחתה להלחם באויביה ולספק בטחון לאזרחיה.
לגבי היחס לערבים במחסומים- אין ספק שאם היינו נלחמים במחבלים לא על ידי מחסומים, גם הפלשתינים התמימים (יש כאלה?) היו מרויחים. ברור גם כי עם שיצא נגדנו למלחמה ובחר בחמאס, לא יזכה ממני ליותר מידי רחמים, מצטערת.
אני מסרבת להראות תעודת זהוי רק בגלל שאני מתנחלת או מבקרת מתנחלים, כשאינני נראית חשודה. זוהי היתממות לומר שדווקא את מי שלא נראה חשוד צריך לבדוק יותר. לפי שיטה זו הרי כל היום נעמוד במחסומים. הייתי רוצה לראות אותך ואת חבריך בכל מקום בארץ נבדקים כל בוקר ומראים תעודת זהוי בכניסה או ביציאה מהעיר. הרי אי אפשר לדעת אם המחבל לא הצליח לעבור את הגדרות והמחסומים, וכשהוא ליד העיר בתוך הקו הירוק הוא הכי מסוכן. כדאי שתדע שכל ילד פלשתיני או מתנחל יודע היכן ניתן לעבור את הגדרות והמחסומים. אתה מוזמן לבוא וליראות את המכוניות הערביות שנוסעות בשביל העפר ליד קלקיליה אל ומכפר סבא חופשי-חופשי ובלי לטרוח לעבור במחסומים. "כסוי תחת" אמרתי כבר? גם הצבא מכיר את השבילים האלה.
שרה דולב, קרני שומרון.
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
פעילויות
בואו להשתתף בכל מוצ"ש, עד לביטול הגזרה!
משמרת מחאה קבועה בכל מוצ"ש, בסמוך לביתו של האלוף יאיר נווה בגבעת שמואל.
גם במוצ"ש הקרובה, כמו בקודמות וכמו גם באלה שתבאנה, נקיים אי"ה "מלווה מלכה" בסמוך לביתו של האלוף יאיר נווה.
זאת, כמחאה על חתימתו על צווי הרחקה של 19 ראשי משפחה מהשומרון.
בכל מוצ"ש אנו מתכנסים משעה 20.00 ברח' יהודה הלוי בסמוך לביתו [בערך בין בית מס' 28 לבית מס' 34.]
בואו עם משפחותיכם וחבריכם והביעו את מחאתכם על ההליך הלא מוסרי ולא דמוקרטי שהאלוף נווה שותף לו! בואו והביעו את תמיכתכם במגורשים [ביניהם אבות ל-5 ילדים קטנים].
פרטים/מידע בטלפונים הבאים:
קטי 03-5323472
שרה 03-5324338
עימנואל 052-2561943
____________________________________________________________________
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי לישראל - סניף חיפה
מזמין את חבריו ואת הציבור
למפגש החודשי על שם פרופ. ישעיהו לנג ז"ל, בנושא:
לקחים ממלחמת לבנון השנייה,
מסקנות ופעולות ליישומן המהיר
הדוברים, ממובילי תנועות המחאה הפועלות להתפטרות רוה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל,
ולהקמת וועדת חקירה ממלכתית:
-אל"מ מיל. אמנון נחמיאס "התנועה לאיכות השלטון"
-מר ליאור דימנס "מחאת המילואימניקים"
יום ה', ט' כסלו, 30/11/06, 20:00
בית הרופא, רח' ווינגייט 2 (מול בית חולים רוטשילד), חיפה
לפרטים
דורית –050-5518935
רנן – 054-4256327
___________________________________________________________________
אירועים
מטה צפון
בחסות
ארץ אהבתי - להכרת הארץ והטבע
מזמין את הציבור
לשבת של בירור רעיוני
מכפר דרום לחוות מעון
בתנאי נופש, בפנסיון מלא
במלון "אשל השומרון" ב"אריאל"
בשבת פרשת "ויצא", י"א כסלו תשס"ז (1-2/12/06)
עם
הרב יגאל קמינצקי- רב המועצה האזורית גוש קטיף
ח"כ אורי אריאל- יו"ר השדולה למען המגורשים.
עמנואל שלה - עורך העיתון בשבע
690 ₪ לזוג
להרשמה במשרדי
ארץ אהבתי 02-997411
טיול לארץ המאחזים.
מהי גבעה 725 עליה מדובר כל הזמן?, איפה "חוות סקאלי"? עבור איזה "וילה" מוכן מאיר ברטלר לסכן את חרותו? מי הם "נוער הגבעות"?, למה שני צריפונים מטרידים את שנת שר הביטחון?
על כל אלה תקבלו תשובות בטיול שמארגן מטה צפון להכרת ארץ המאחזים ביום ה' ל' כסלו תשס"ז
בואו איתנו בחנוכה.
פרטים במידעון הבא.
חוג מטיילי השומרון
אם אתם מעוניינים לדעת מי היו יושבי האזור ?
אם אתם מעוניינים לדעת היכן יש ערבות שגדלים בנחל ?
אם תרצו להכיר את המעיינות ונקבות המים ?
אם תרצו לדעת מי מגדל הזיתים הגדול בשומרון ?
אם אתם אוהבים את נופי השומרון ?
אם אתם מעוניינים להכיר את השומרון ?
אם אתם אוהבים לטייל ברגל ?
בואו והצטרפו לחוג המטיילים .
הסיורים בהדרכת : ישי בן פזי , אריה בורנשטיין , אברמי שבות , מיקי בר נדר וזאב ארליך .
הסיורים יתקיימו אחת לשבועיים בימי שישי .
ההגעה ברכבים פרטיים .
• פרטים והרשמה במדרשת שומרון .
• עלות סיור - 15 ₪ לאדם .
2 . סמינריון מטייל - למעוניינים להעמיק ולהכיר
בנושא: "ממזבח יהושע למזבח החשמונאים"
תאריך : בימים ב+ג , כ"ז-כ"ח בכסלו 18-19/11
בתכנית
יום שני - סמינריון יהודים ויהדות סביב מזבח יהושע בהר עיבל .
בין המרצים: ד"ר אריה בורנשטיין
ד"ר ירון זילברשטיין ועוד
12:30 - יציאה לסיור ותצפיות בהר עיבל במזבח יהושע .
יום שלישי - סיור סביב נושא מזבחות החשמונאים בשומרון , בהדרכת מר זאב ארליך (ז'אבו) .
בין האתרים : הר גריזים , תל שילה , ייצור שמן באחיה .
• למעוניינים - ניתן להתארח באכסניית במדרשת שומרון .
• ניתן להצטרף רק ליום אחד
פרטים והרשמה
מדרשת שומרון - 09-8841359 , 09-8841623 , 052-3285262 (שמעון), אפשר להשאיר הודעות בתא קולי .
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
פינת ההתרמה.
לחיים התובע המשטרתי.
ישבנו בחדר החקירות של מתקן המעצר בטבריה משני עברי השולחן, אתה ואני, שני קולגות, חוקר ועבריין, נאשמתי בהפרעה לתנועה בקציר, תנועת החיילים שהיו בדרכם לגירוש.
למרות מעמדך כחוקר היית בעמדת נחיתות, הכיפה שעל ראשך הכניסה אותך לעמדת נחיתות.
היכן אתה עובד? שאלת.
במשרד הביטחון, עניתי.
ואינך חושש לאבד את מקום העבודה? שאלת
יש זמנים, אמרתי, שבמאבק בין ערכים למקום העבודה צריך לבחור בערכים.
באופן בלתי רצוני, התפתלת על כסאך בחוסר נוחות.
רגע של דומיה, סגרת את התיק. סיימנו, אמרת, וקראת לשוטר.
ואז רגע לפני שהשוטר נכנס הושטת את ידך ללחיצה ואמרת בטון של ספק הסבר, ספק התנצלות "אני לא יכול להרשות לעצמי, שני ילדים בבית".