תא"ל במילואים אביגדור קהלני, אומר ביומן ערוץ 7 כי הפסקת האש בינינו לבין אירגוני הטרור בעזה, נחוצה להם כדי להתארגן ולהתחמש לקראת העימות הבא. הפתרון לדבריו לבעיית הקסאם הוא "לעשות להם נזק כואב עד שתבוא זעקה מבפנים".
עוד אומר קהלני כי "בעזה צריכים את הזמן להתארגנות, להפסקת האש יש יעוד ברור: להספיק להתחמש להכניס חומרי נפץ ממצרים ולהתארגן בצורה שהמנהיגים לא יחששו להסתובב ברחוב". הוא מוסיף כי אינו מתרגש מהפסקת האש הזו: "הפתרון של הפסקת האש זה פתרון רגעי ומקומי וזה אינו פתרון, כיון שאין מצב שהפלשתינים יסכימו להפסקת אש קבועה". המנהיגים שלנו לא מקבלים שום מחמאה על הפסקת האש. "הפסקת האש אינה מביאה מצב טוב יותר אלא רגיעה זמנית בלבד לשם התחמשות מחדש של הפלשתינים. היא באה לתת פתרון זמני וסופה להתנפץ כי בסופו של דבר נראה את הקסאמים נערמים בערמות. אך היא לא מהווה סכנה לקיומנו", מוסיף קהלני.
לגבי אמירות שנשמעות כי יש בכך משום הזדמנות, אומר קהלני כי צריך לראות מי הדובר. "אם הוא מהשמאל אז ההסתכלות היא כפי שהם רוצים לראות אותה. ומי שנמצא במרכז אולי יראה אותה בצורה אובייקטיבית".
קהלני מוסיף כי המאבק בירי הקסאם צריך להמשך עד שנגיע למצב שיהיו הסכמים ארוכי טווח שיביאו לשקט באיזור. "כרגע יש מצב זמני ויש להביא את הפלשתינים למצב שהם יחתמו על חוזים שיחייבו את אותם לאורך זמן. המצב שאנו נותנים להם את ההרפיה לתקופה מסויימת אינו מוסיף לכוחנו ועוצמתנו".
קהלני מוסיף כי "צריך לעשות להם נזק כואב שהתושבים יזעקו ויביאו להפסקת הקסאם. יש להביא לדבריו למצב שהלחץ מבפנים, מהאוכולוסיה, יביא להפסקת הקסאמים. הוא מוסיף כי הציבור בישראל עייף ואינו יכול לעמוד בלחצים, "עברו הימים שבהם מדינת ישראל יכלה לעמוד בהפגזות כמו בשנות השבעים. היה צורך להגיע להסכמים ארוכי טווח ולא לקצרי טווח".
הפתרון לקסאמים לדבריו הוא להחליט שרוצים להלחם נגדם. "זה להגיע למקום שממנו יורים את הקסאמים ולהיות שם. אם המדינה מחליטה שהיא רוצה להגיע לבית חנון זה מה שצריך לעשות. היינו בעזה הרבה שנים וזה אומר שיש פיתרון. אי אפשר להיות חצי בהריון. זו החלטה שצריכה לבוא מהממשלה. הצבא צריך להביא תכניות והממשלה צריכה לאשר אותם".
לשאלת המראיין עוזי ברוך לגבי בריחתו של העבריין בני סלע, אומר קהלני, שהיה שר לבטחון פנים בעבר כי "ברור שיש אזלת יד חמורה ביותר. השיטה שבא מביאים אסירים לבית המשפט היא מורכבת מאד. נוקטים בצעדים של נוחיות בהפעלת המערכת ופה השיטה כשלה. מה שקרה כאן, מצביע על השיטה שאסיר לא יוצא כבול בידיו וברגליו היא חמורה".
"אם ההוראות אומרות בצורה חד משמעית שאסיר צריך להיות כבול בידיו וברגליו וזה לא נעשה, אז מי שמפר את ההוראות צריך לתת את הדין. לא צריך דוקא להצביע על דרגים הגבוהים כאשמים. אם סוהר סרח צריך לטפל בו נקודתית", אומר קהלני.