”על פי החוק וחוזרי המנכ”ל מותר להעסיק מורים על ידי גופים אחרים רק אחרי שעות הלימודים. בפועל, העיקרון הזה הפך להפקרות. זה מזעזע, לא חוקי ולא מוסרי. יש מורים המועסקים לא רק בתל”ן אלא מלמדים כל מקצוע - מתמטיקה, תנ”ך בשעות הלימודים. הבעיה הגדולה ביותר היא שמשרד החינוך טוען כי אינו יודע על קיום התופעה. כך, הוא לכאורה פטור מלפקח על הענין”.
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת קיימה היום דיון בנושא העסקת מורים באמצעות חברות קבלניות על פי הצעה לדיון מהיר של ח”כ שלי יחימוביץ`. מהדיון עלה, כי במערכת החינוך מועסקים עובדי הוראה שונים: מורים המקבלים שכר וזכויות, ועובדים נוספים, המועסקים על ידי עמותות שונות. מורים אלה מועסקים בתנאי שכר ירודים, ללא זכויות סוציאליות וללא קביעות. ”יש כאן בעיה של קיפוח עמוק, יסודי והמוני של זכויות מורים. אלה עובדים שחוקי העבודה והמגן אינם חלים עליהם. יש בבית הספר שני מעמדות מורים, המורים עבורם יש תקצוב של משרד החינוך והרשויות המקומיות, ומורים המשתכרים על ידי עמותות, שבמקרים מסויימים, הרשויות מעסיקות אותם כדי להשלים שעות לימוד. תנאי העבודה ותנאי השכר של מורים אלה גרועים ובלתי חוקיים. יש דרכים לאלץ את החברות לשלם לעובדים את מלוא הזכויות הקבועות בחוק”, אמרה יוזמת הדיון, ח"כ יחימוביץ'.
ציון שבת, מנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד החינוך אמר בתגובה כי המדיניות הרשמית של משרד החינוך דוגלת בשוויון תנאים לכל המורים. ”כל המורים צרכים לקבל תנאי העסקה זהים. הבהרנו לבעלויות החינוך (כגון רשת אורט, עמל וכד) שאסור להעסיק בתנאים מפלים, וזה נפסק. אם יש תופעה שאיני יודע עליה, איני יכול לטפל בה. איני מכיר תופעה שבמסגרתה תל”ן ולימודי ליבה מתערבבים”, אמר.
מנהל המחלקה למנהל וכספים בחינוך העל-יסודי בעיריית ירושלים, צבי חקק, אמר מנגד כי ההורים מממנים תל”ן (תכנית לימודים נוספת) מחוסר ברירה, כי המדינה לא מתקצבת כיאות את מערכת החינוך. "כיום, תל”ן משרת את צרכי הלמידה של התלמידים והוא חלק מתכנית הליבה. אם נגרע אותו, לא נוכל אפילו להכין תלמידים לבגרות", העיר.
מוטי סאמט מהסתדרות המורים ציין כי מדובר בתופעה הרבה יותר עמוקה ומדאיגה. "הקיצוצים במערכת החינוך יצרו פתח לכניסת אלפי אנשים למערכת החינוך. 600 עמותות מאושרות עובדות במערכת החינוך בתל”ן כמו קרן רש”י ועוד. רק 12,446 מורים מתוך 140,000, עובדים במשרה מלאה בחינוך רשמי. כל היתר עובדים חלקי משרות, ומכאן הפתח לעבודה במסגרת העמותות".
מולו קמה חגית מגן ממרכז השלטון המקומי והאשימה את ארגוני המורים ביצירת פקק בדמות חוסר הסכמה לפטר מורים מתפקיד. ”התופעה קיימת אצלנו, והיא נובעת, בין היתר, בגלל חוסר הגמישות של ארגוני המורים, שלא מאפשרת פיטורי מורים. כך, נשארים מורים לא טובים במערכת”. לפתרון הבעיה, הציעה גב` מגל שכל הגורמים ישבו יחדיו ”וימצאו דרך לתת לרשויות גמישות ניהולית בהעסקת מורים".
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור סיכם את הדיון באומרו כי העסקת המורים על ידי העמותות הפכה להפקרות לא חוקית ולא מוסרית. ”על פי החוק וחוזרי המנכ”ל מותר להעסיק מורים על ידי גופים אחרים רק אחרי שעות הלימודים. בפועל, העיקרון הזה הפך להפקרות. זה מזעזע, לא חוקי ולא מוסרי. יש מורים המועסקים לא רק בתל”ן אלא מלמדים כל מקצוע - מתמטיקה, תנ”ך בשעות הלימודים. הבעיה הגדולה ביותר היא שמשרד החינוך טוען כי אינו יודע על קיום התופעה. כך, הוא לכאורה פטור מלפקח על הענין”.