השופטים, הנשיא בדימוס ברק, גרוניס ורובינשטיין קבעו כי "אשה נוצריה, אזרחית ותושבת רומניה" זכאית לרשת גבר יהודי אזרח ישראלי שנישאה לו בנישואים אזרחיים בחו"ל.
בהחלטה כתב הנשיא בדימוס אהרון ברק כי "בית המשפט לענייני משפחה מצא, על יסוד חומר הראיות שהוצג בפניו, כי המנוח והאשה הנוצריה נישאו לפני רשם הנישואין ברומניה. בית המשפט קבע עוד כי נישואין אלה היו נישואין כנים ולא נישואין פיקטיביים שנועדו אך לשם השגת טובת הנאה למי מהצדדים. לבסוף, נקבע כי נישואין אלה תופסים על פי הדין הרומני... הקביעה כי המשיבה נישאה למנוח בנישואין אזרחיים ברומניה – נישואים התקפים לפי הדין הרומני - מובילה למסקנה כי היא בבחינת 'בת זוג' לעניין ירושה על פי דין".
משמעות ההחלטה, כתב ברק, היא "מתן זכות לאדם אשר מיסד את הקשר עם בן זוגו באופן פורמאלי לרשת את בן זוגו".
השופט ציין כי פסק הדין עסק בסוגית הזכאות לירושה ולא בשאלת ההכרה בתוקפם של נישואין אזרחיים בחו"ל בין בני זוג מעורבים, אבל, הוא הוסיף, "עתה יש לשקול הליכתו של צעד נוסף, ולהכיר אף בנישואין אזרחיים בין יהודי לבין מי שאינו יהודי, תושבי הארץ ואזרחיה, הנערכים מחוץ לישראל והתקפים לפי דין מקום עריכתם"
בסיכום דבריו התייחס ברק גם למה שהוא מכנה 'הזכות לחיי משפחה', של אזרחי המדינה הנישאים לפלסטינים, והוא כותב כי במסגרת 'עיצוב כללי ברירת הדין' "יש להביא בחשבון את מעמדה החוקתי של הזכות לחיי משפחה (ראו, בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם)) והזכות לנישואין בפרט ואת החובה בדבר כיבוד התא המשפחתי. מודעים אנו, עם זאת, למורכבות המשפטית והחברתית של הסוגיה ואין אנו מבקשים להכריע בה בערעור זה. מן הראוי שהמחוקק ייתן הדעת עליה".
בהחלטה כתב הנשיא בדימוס אהרון ברק כי "בית המשפט לענייני משפחה מצא, על יסוד חומר הראיות שהוצג בפניו, כי המנוח והאשה הנוצריה נישאו לפני רשם הנישואין ברומניה. בית המשפט קבע עוד כי נישואין אלה היו נישואין כנים ולא נישואין פיקטיביים שנועדו אך לשם השגת טובת הנאה למי מהצדדים. לבסוף, נקבע כי נישואין אלה תופסים על פי הדין הרומני... הקביעה כי המשיבה נישאה למנוח בנישואין אזרחיים ברומניה – נישואים התקפים לפי הדין הרומני - מובילה למסקנה כי היא בבחינת 'בת זוג' לעניין ירושה על פי דין".
משמעות ההחלטה, כתב ברק, היא "מתן זכות לאדם אשר מיסד את הקשר עם בן זוגו באופן פורמאלי לרשת את בן זוגו".
השופט ציין כי פסק הדין עסק בסוגית הזכאות לירושה ולא בשאלת ההכרה בתוקפם של נישואין אזרחיים בחו"ל בין בני זוג מעורבים, אבל, הוא הוסיף, "עתה יש לשקול הליכתו של צעד נוסף, ולהכיר אף בנישואין אזרחיים בין יהודי לבין מי שאינו יהודי, תושבי הארץ ואזרחיה, הנערכים מחוץ לישראל והתקפים לפי דין מקום עריכתם"
בסיכום דבריו התייחס ברק גם למה שהוא מכנה 'הזכות לחיי משפחה', של אזרחי המדינה הנישאים לפלסטינים, והוא כותב כי במסגרת 'עיצוב כללי ברירת הדין' "יש להביא בחשבון את מעמדה החוקתי של הזכות לחיי משפחה (ראו, בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם)) והזכות לנישואין בפרט ואת החובה בדבר כיבוד התא המשפחתי. מודעים אנו, עם זאת, למורכבות המשפטית והחברתית של הסוגיה ואין אנו מבקשים להכריע בה בערעור זה. מן הראוי שהמחוקק ייתן הדעת עליה".