"במדינה יהודית דמוקרטית אי אפשר להתעלם מזכויות האדם, גם של אויבינו. עם שכל ועם סבירות", כך אמרה אמש שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס דליה דורנר בכנס בנושא "מדינה במשבר" שהתקיים במכללת 'שערי משפט'. הכנס עסק בסוגיות הנובעות מפסיקות בג"ץ, בתום שנה לתכנית ההתנתקות, כפי שהועלו בדו"ח הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.
השופטת בדימוס דורנר אמרה כי בג"ץ בדרך כלל נמנע מהכרעות בסוגיות החוסות תחת 'אי שפיטות מוסדית' קרי יחסי חוץ, בטחון וכו', ויחד עם זאת, הוא כן עסק בחוק פינוי פיצוי "הנושק באי שפיטות מוסדות", כלשונה. זאת כיון שמדובר היה בפגיעה בזכויות אדם. "מי שמכיר את פסק הדין יודע שהיתה התערבות בנושא הפיצויים. נקודת המבט היתה כי עצם המעשה חוסה תחת אי שפיטות מוסדות כיון שהנושא נוגע למדיניות, אבל כשזה קורה לאזרח, ככל שאפשר, יש לטפל בו. מבחינה זו פסק הדין היה אקטיביסטי".
דורנר הדגישה כי בכל הנוגע לזכויות האדם בית המשפט יתערב. "היבטי בטחון כבודם במקומם מונח. הם חשובים ובית המשפט אף אישר במשך שנים להרוס בתים של משפחות מחבלים כפעולה מרתיעה". גישתו הבסיסית של בית המשפט לא תמיד פופולרית, אמרה דורנר "אני מבינה את הציבור שכאשר מדובר במלחמה זכויות האדם של האויב לא תמיד מעניינות אותו וכי בסוגיות אלו בית המשפט הוא מטרד. אבל זהו מטרד טוב ונכון. איננו יכולים במדינתנו היהודית והדמוקרטית להתעלם מזכויות האדם גם של אויבינו, בשכל ובסבירות".
יתירה מכך היא הוסיפה, להכרעותיו של בית המשפט הישראלי בסוגיות אלו של זכויות האדם יש "רווח משני", עבור המדינה, כיון שכאשר היא צריכה להתמודד עם טענות כלפיה "בית המשפט שלנו יותר מבתי משפט אחרים, מקפיד על נושאים אלה".
דורנר גילתה כי למעשה סמכותו של בית המשפט העליון לדון בעתירות פלשתינים לא הוכרעה משפטית וכי בית המשפט דן בעתירותיהם, כיון שהמדינה ביקשה זאת. " טיפולו של בית המשפט העליון מאז 67 בעתירות פלסטינים מהשטחים הוא כי המדינה ביקשה. המדינה היתה מעונינת שבית המשפט שלה היושב בירושלים הוא שיקבע מה אסור ומה מותר גם כלפי העולם כולו".
על הכרעות בג"ץ להיות בהתאם למה שהדין אומר ולא בהתאם ל'מה יגידו', אמרה דורנר והוסיפה כי בניגוד לרשויות אחרות, לבית המשפט אין את הפריבילגיה שלא להכריע. דוגמא לכך היא ההכרעה בשאלת הגיורים "בית המשפט חיכה עשר שנים כדי שהכנסת תקבע מי הוא גר, אך היא לא הכריעה וזאת מטעמים ברורים - מפני שיש יהודים קונסרבטיביים ורפורמים שהם בארה"ב ויש לנו קשרים איתם. לא הצליחו להגיע להסכמה לאומית, לכן כעבור 10 שנים בית המשפט הכריע עפ"י העקרונות הכלליים של שוויון וכו".
אפשר לבקר את בית המשפט, אפשר לתקוף תוצאה, לכתוב מאמרים באקדמיה ולבקש דיון נוסף. "דבר אחד אינו לגיטימי הוא לבקש מבית המשפט לקחת בחשבון שיקולים פוליטיים, שיגנו עליו", אמרה דורנר.