אירוע לא שגרתי התקיים בסוף השבוע באתר מחנה המעפילים עתלית: חגיגת יום הולדת משותף לתשעה אנשים שלא התראו למעשה מאז שנולדו לפני 60 שנה בנסיבות יוצאות דופן – על סיפונה של אניית המעפילים 'כנסת ישראל', שהיתה בדרכה מיוגוסלביה לארץ ישראל.
'כנסת ישראל', אחת מהאניות שאירגן המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה", יצאה לדרכה ב-8.11.46 מנמל בקאר ביוגוסלביה, ועליה כ-3,400 מעפילים. זמן קצר לאחר יציאתה לדרך הועלו על סיפונה כ-400 מעפילים נוספים, שחולצו מספינה קטנה יותר שנפגעה בסערה. בסך הכל הגיע מספר המעפילים ל-3,836, עובדה שהפכה את 'כנסת ישראל' לאניית המעפילים הגדולה ביותר עד אז. מפקד האנייה היה יוסי הראל, ועל הסיפון היו גם קצין האלחוט (ה'גדעוני') יואש צידון-צ'אטו, ואיש הפלי"ם ראובן יתיר.
בין המעפילים היה מספר גדול יחסית של נשים, ביניהן נשים בהיריון מתקדם. במהלך ההפלגה, נולדו 11 תינוקות על סיפון האנייה. אחד מהם נהרג מפגיעת דלת של תא אשר נעקרה בסערה, ונקבר בלב ים. סמוך לחופי טורקיה התגלתה האנייה על ידי הבריטים, אולם התעלמה מהוראותיהם להפליג לקפריסין, והמשיכה לכיוון חיפה. כ-25 מייל מחופי הארץ הקיפו את 'כנסת ישראל' שלוש משחתות בריטיות, ובתום עימות אלים (שני הרוגים ו-11 פצועים), גורשו לקפריסין כל מעפילי האנייה, למעט 13 פצועים שפונו לבתי חולים, ו-50 תינוקות, בהם העשרה שנולדו בדרך, שהועברו לעתלית.
אחד מאותם תינוקות, מרדכי-סער מרמורשטיין, החליט לחגוג את יום הולדתו ה-60 במחנה עתלית. במהלך ההכנות לאירוע, עלה הרעיון לנסות ולאתר את שאר "תינוקות 'כנסת ישראל'". בעזרת הארכיון הציוני ומאגר המידע "בנתיבי העפלה" שבמחנה עתלית, הצליח מרמורשטיין לאתר את כל תשעה ה"תינוקות" הנוספים. אחת מהם, יפה קליין ז"ל, נפטרה לפני מספר שנים, אולם השמונה האחרים - לאה (פולגר) גינת, מרים (קורצמן) וינקלר, עטרה (מנגר) דומיניק, זהבה (פטרובר) פייפל, טדי ברטלר, דוד פרלמוטר, פסח פרל וישראל וייס - שמחו להצטרף ולחגוג במשותף את יום הולדתם, בצוותא עם מי שהובילו את הוריהם ואותם בדרך ארצה, המאייר הנודע שמוליק כץ והעיתונאית תהילה עופר - שהיו בין מעפילי 'כנסת ישראל' ולאחרונה פרסמו את הספר "מול השער הנעול" על מסעה, צוות האתר ואורחים נוספים.
'כנסת ישראל', אחת מהאניות שאירגן המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה", יצאה לדרכה ב-8.11.46 מנמל בקאר ביוגוסלביה, ועליה כ-3,400 מעפילים. זמן קצר לאחר יציאתה לדרך הועלו על סיפונה כ-400 מעפילים נוספים, שחולצו מספינה קטנה יותר שנפגעה בסערה. בסך הכל הגיע מספר המעפילים ל-3,836, עובדה שהפכה את 'כנסת ישראל' לאניית המעפילים הגדולה ביותר עד אז. מפקד האנייה היה יוסי הראל, ועל הסיפון היו גם קצין האלחוט (ה'גדעוני') יואש צידון-צ'אטו, ואיש הפלי"ם ראובן יתיר.
בין המעפילים היה מספר גדול יחסית של נשים, ביניהן נשים בהיריון מתקדם. במהלך ההפלגה, נולדו 11 תינוקות על סיפון האנייה. אחד מהם נהרג מפגיעת דלת של תא אשר נעקרה בסערה, ונקבר בלב ים. סמוך לחופי טורקיה התגלתה האנייה על ידי הבריטים, אולם התעלמה מהוראותיהם להפליג לקפריסין, והמשיכה לכיוון חיפה. כ-25 מייל מחופי הארץ הקיפו את 'כנסת ישראל' שלוש משחתות בריטיות, ובתום עימות אלים (שני הרוגים ו-11 פצועים), גורשו לקפריסין כל מעפילי האנייה, למעט 13 פצועים שפונו לבתי חולים, ו-50 תינוקות, בהם העשרה שנולדו בדרך, שהועברו לעתלית.
אחד מאותם תינוקות, מרדכי-סער מרמורשטיין, החליט לחגוג את יום הולדתו ה-60 במחנה עתלית. במהלך ההכנות לאירוע, עלה הרעיון לנסות ולאתר את שאר "תינוקות 'כנסת ישראל'". בעזרת הארכיון הציוני ומאגר המידע "בנתיבי העפלה" שבמחנה עתלית, הצליח מרמורשטיין לאתר את כל תשעה ה"תינוקות" הנוספים. אחת מהם, יפה קליין ז"ל, נפטרה לפני מספר שנים, אולם השמונה האחרים - לאה (פולגר) גינת, מרים (קורצמן) וינקלר, עטרה (מנגר) דומיניק, זהבה (פטרובר) פייפל, טדי ברטלר, דוד פרלמוטר, פסח פרל וישראל וייס - שמחו להצטרף ולחגוג במשותף את יום הולדתם, בצוותא עם מי שהובילו את הוריהם ואותם בדרך ארצה, המאייר הנודע שמוליק כץ והעיתונאית תהילה עופר - שהיו בין מעפילי 'כנסת ישראל' ולאחרונה פרסמו את הספר "מול השער הנעול" על מסעה, צוות האתר ואורחים נוספים.