שוב חילוקי דעות בין מערכת הביטחון לדרג המדיני. ראש הממשלה ושרת החוץ העבירו הנחיה לצה"ל למתן את פעילותו ביהודה ושומרון, ואילו מערכת הביטחון משוכנעת: ההנחיות והמדיניות החדשה מסכנת את אזרחי ישראל.
על פי ההחלטה שנקבעה כמדיניות חדשה מול הטרור ביהודה ושומרון יוכלו חיילי צה"ל לירות אך ורק לעבר מחבלים שמסכנים חיי אדם. המשמעות היא שחיילים המגלים חוליות טרור שאינן יורות בפועל לעבר מטרות ישראליות, חיילים או אזרחים, לא ניתן יהיה לסכל את פעילותם. כך במידה ונצפים מחבלים עוזבים אתר ממנו חיבלו או כשהם בדרכם למקום שכזה.
כמו כן נקבע כי פעילויות מיוחדות ברחבי יהודה ושומרון יצטרכו מעתה לקבל את אישורו של אלוף הפיקוד או מפקד האוגדה.
במערכת המדינית מנסים לנמק את ההחלטה בכך שאופי הפעילות הטרוריסטית ביהודה ושומרון הוא אחר מאשר בעזה שכן ביו"ש הוא מתמקד בהכנת פיגועי תופת גדולים ואינו עוסק בירי רציף כבעזה. אשר על כן ניתן לשנות את המדיניות כלפי ירי מחבלים.
לעומת זאת בצה"ל ובכלל המערכת הביטחונית סבורים שהמדיניות החדשה מסכנת את תושבי ישראל שכן היא מאפשרת יד קלה למחבלים בהמשך הכנת הפיגועים. בימין הפוליטי סבורים שמדובר בעדות נוספת לכניעתה של ממשלת ישראל לתכתיבי ארגוני הטרור. זאת מאחר וירי הקסאם נמשך בדרום בתואנה של ארגוני הטרור הפלשתיניים שכל עוד הפסקת האש אינה מיושמת גם ביו"ש הרי שהירי יימשך. קבלת המדיניות החדשה שמבקשת לרסן את פעילות צה"ל ביו"ש נראית לכאורה כקבלה בפועל של הדרישה הפלשתינית.
את ההתנהלות החדשה מבקר גם שר הביטחון עמיר פרץ שסבור שאין לכבול את ידי הצבא ויש לאפשר לו פעילות נרחבת נגד מוקדי הטרור ביו"ש ללא כל מגבלה. המשמעות המעניינת היא שהמשפט "מה שרואים מכאן לא רואים משם", נוגע גם במימד הביטחוני, היינו השקפות מדיניות ופוליטיות כשל יו"ר העבודה עמיר פרץ, שאמורות היו להוביל לתפיסה דומה לזו של לבני ואולמרט, משתנות כאשר הן נחשפות למורכבותה של מערכת הביטחון ומורכבותן של דרישות הביטחון מול איומי הטרור, וגם אישיות כעמיר פרץ דורשת יתר תקיפות בפעילות הצה"לית.
על פי ההחלטה שנקבעה כמדיניות חדשה מול הטרור ביהודה ושומרון יוכלו חיילי צה"ל לירות אך ורק לעבר מחבלים שמסכנים חיי אדם. המשמעות היא שחיילים המגלים חוליות טרור שאינן יורות בפועל לעבר מטרות ישראליות, חיילים או אזרחים, לא ניתן יהיה לסכל את פעילותם. כך במידה ונצפים מחבלים עוזבים אתר ממנו חיבלו או כשהם בדרכם למקום שכזה.
כמו כן נקבע כי פעילויות מיוחדות ברחבי יהודה ושומרון יצטרכו מעתה לקבל את אישורו של אלוף הפיקוד או מפקד האוגדה.
במערכת המדינית מנסים לנמק את ההחלטה בכך שאופי הפעילות הטרוריסטית ביהודה ושומרון הוא אחר מאשר בעזה שכן ביו"ש הוא מתמקד בהכנת פיגועי תופת גדולים ואינו עוסק בירי רציף כבעזה. אשר על כן ניתן לשנות את המדיניות כלפי ירי מחבלים.
לעומת זאת בצה"ל ובכלל המערכת הביטחונית סבורים שהמדיניות החדשה מסכנת את תושבי ישראל שכן היא מאפשרת יד קלה למחבלים בהמשך הכנת הפיגועים. בימין הפוליטי סבורים שמדובר בעדות נוספת לכניעתה של ממשלת ישראל לתכתיבי ארגוני הטרור. זאת מאחר וירי הקסאם נמשך בדרום בתואנה של ארגוני הטרור הפלשתיניים שכל עוד הפסקת האש אינה מיושמת גם ביו"ש הרי שהירי יימשך. קבלת המדיניות החדשה שמבקשת לרסן את פעילות צה"ל ביו"ש נראית לכאורה כקבלה בפועל של הדרישה הפלשתינית.
את ההתנהלות החדשה מבקר גם שר הביטחון עמיר פרץ שסבור שאין לכבול את ידי הצבא ויש לאפשר לו פעילות נרחבת נגד מוקדי הטרור ביו"ש ללא כל מגבלה. המשמעות המעניינת היא שהמשפט "מה שרואים מכאן לא רואים משם", נוגע גם במימד הביטחוני, היינו השקפות מדיניות ופוליטיות כשל יו"ר העבודה עמיר פרץ, שאמורות היו להוביל לתפיסה דומה לזו של לבני ואולמרט, משתנות כאשר הן נחשפות למורכבותה של מערכת הביטחון ומורכבותן של דרישות הביטחון מול איומי הטרור, וגם אישיות כעמיר פרץ דורשת יתר תקיפות בפעילות הצה"לית.