היום ידון בג\"צ בהרכב מורחב של אחד עשר שופטים בעתירות נגד דחיית השירות הצבאי של גיוס בחורי ישיבות. העותרים טוענים כי החוק המאריך את ההסדר אינו חוקתי משום שהוא סותר את עקרון השוויון שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
אתמול דחה בג\"צ את בקשת פרקליטות המדינה לדחות את הדיון בשלושה חודשים. הפרקליטות נימקה את בקשת הדחייה בצורך לאפשר לוועדה בכנסת העוסקת בגיוס בחורי ישיבות להשלים את מלאכתה. בין העותרים נגד דחיית השירו הצבאי של בני הישיבות חברי הכנסת יוסי פריצקי, רן כהן, נציגי תנועת התעוררות, ועו\"ד יהודה רסלר.
עו\"ד יורם שפטל, שמייצג בדיון את אחד מבני הישיבות, אמר כי בשורש העתירה עומדת ההנחה שבה מחזיקים גם הפרקליטות וגם העותרים, שחוק המסדיר פטור לבני הישיבות מצה\"ל הוא חוק בלתי שוויוני, ובכך סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
הדיון בשוויוניות הכרוכה בנושא הפטור, לדברי שפטל, הוא חשוב, אבל לטענה זו, בקשר לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין בסיס משום שחוק זה אינו עוסק כלל בשוויון.
בית המשפט, בהרכב זה של 11 השופטים, נדרש, לדבריו, לפרש את המונח \"כבוד האדם\" כמונח הכולל בחובו שוויון, אבל, אם ניקח את ארצות הברית כמודל להתנהגות המשפטית שלנו, ניווכח כי גם שם אין זה הנוהל: התיקון הראשון המסדיר את עקרון חופש הביטוי בחוקת ארה\"ב, אומר שפטל, התקבל במהלך ציבורי פוליטי, שהתנהל במשך שנים רבות, ולא בית המשפט העליון קבע אותו, והנה כאן, בישראל, מבקשים כעת מביהמ\"ש העליון כי \"יפרש\" כראות עיניו את המונח \"כבוד האדם\": האם עקרון השוויון כלול בתוכו? פירושו של דבר שבית המשפט העליון יהפוך לסמכות מכוננת חוקה במדינת ישראל, והוא שיכתוב את החוקה, הזהיר שפטל, והוסיף כי לאחר שבית המשפט העליון \"הפך לממשלת על ולכנסת על, עכשיו רוצים שיהיה אספה מכוננת חוקת-על ושיחוקק חוקה במדינת ישראל. למרבה הצער מספר לא מבוטל של שופטים העליון מצפים בשקיקה שהם ורק הם יקבעו את החוקה במדינת ישראל\", אומר שפטל.
ובקשר לעצם העניין של בחורי הישיבות, שפטל ציין כי בנושא ההגנה על בני הישיבות יש לדעת כי ישנה הלכת יסוד של בית המשפט העליון, שאותה קבע השופט זמיר בדחותו עתירה שדנה בהריסת בתים של ערבים שנבנו ללא היתר במזרח ירושלים. לדבריו, זמיר קבע שם כי בכל עתירה חייב להיות מיוצג כל אדם שעשוי להיפגע ממנה. כשח\"כ עוזי לנדאו עתר בנושא נגד העירייה והמשטרה, אמר שפטל, כדי לחייב את הגורמים להרוס את הבתים שכאמור נבנו שלא כחוק, דחה זמיר את העתירה, משום שלטענתו היה צריך להביא את אותם אלפי אנשים לבית המשפט, כל אחד מהם באופן ספציפי, כדי שיוכל לומר את דברו, ומכיוון שלדברי זמיר אי אפשר לעשות את הדבר נהזה, הוא דחה את העתירה על הסף.
לפי עקרון זה, אומר שפטל, בעתירתם נגד בני הישיבות צריך לזמן לבית המשפט את 35 אלף תלמידי הישיבות, שכן אם העתירה תתקבל הם יגויסו לצבא. שפטל הוסיף כי אף על פי שעתירה זו הייתה צריכה להידחות מאותה סיבה שעתירת לנדאו בנושא הבתים של הערבים ממזרח ירושלים נדחתה, הוא אינו אופטימי באשר ליישום העיקרון גם בקשר לבני הישיבות.
אתמול דחה בג\"צ את בקשת פרקליטות המדינה לדחות את הדיון בשלושה חודשים. הפרקליטות נימקה את בקשת הדחייה בצורך לאפשר לוועדה בכנסת העוסקת בגיוס בחורי ישיבות להשלים את מלאכתה. בין העותרים נגד דחיית השירו הצבאי של בני הישיבות חברי הכנסת יוסי פריצקי, רן כהן, נציגי תנועת התעוררות, ועו\"ד יהודה רסלר.
עו\"ד יורם שפטל, שמייצג בדיון את אחד מבני הישיבות, אמר כי בשורש העתירה עומדת ההנחה שבה מחזיקים גם הפרקליטות וגם העותרים, שחוק המסדיר פטור לבני הישיבות מצה\"ל הוא חוק בלתי שוויוני, ובכך סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
הדיון בשוויוניות הכרוכה בנושא הפטור, לדברי שפטל, הוא חשוב, אבל לטענה זו, בקשר לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין בסיס משום שחוק זה אינו עוסק כלל בשוויון.
בית המשפט, בהרכב זה של 11 השופטים, נדרש, לדבריו, לפרש את המונח \"כבוד האדם\" כמונח הכולל בחובו שוויון, אבל, אם ניקח את ארצות הברית כמודל להתנהגות המשפטית שלנו, ניווכח כי גם שם אין זה הנוהל: התיקון הראשון המסדיר את עקרון חופש הביטוי בחוקת ארה\"ב, אומר שפטל, התקבל במהלך ציבורי פוליטי, שהתנהל במשך שנים רבות, ולא בית המשפט העליון קבע אותו, והנה כאן, בישראל, מבקשים כעת מביהמ\"ש העליון כי \"יפרש\" כראות עיניו את המונח \"כבוד האדם\": האם עקרון השוויון כלול בתוכו? פירושו של דבר שבית המשפט העליון יהפוך לסמכות מכוננת חוקה במדינת ישראל, והוא שיכתוב את החוקה, הזהיר שפטל, והוסיף כי לאחר שבית המשפט העליון \"הפך לממשלת על ולכנסת על, עכשיו רוצים שיהיה אספה מכוננת חוקת-על ושיחוקק חוקה במדינת ישראל. למרבה הצער מספר לא מבוטל של שופטים העליון מצפים בשקיקה שהם ורק הם יקבעו את החוקה במדינת ישראל\", אומר שפטל.
ובקשר לעצם העניין של בחורי הישיבות, שפטל ציין כי בנושא ההגנה על בני הישיבות יש לדעת כי ישנה הלכת יסוד של בית המשפט העליון, שאותה קבע השופט זמיר בדחותו עתירה שדנה בהריסת בתים של ערבים שנבנו ללא היתר במזרח ירושלים. לדבריו, זמיר קבע שם כי בכל עתירה חייב להיות מיוצג כל אדם שעשוי להיפגע ממנה. כשח\"כ עוזי לנדאו עתר בנושא נגד העירייה והמשטרה, אמר שפטל, כדי לחייב את הגורמים להרוס את הבתים שכאמור נבנו שלא כחוק, דחה זמיר את העתירה, משום שלטענתו היה צריך להביא את אותם אלפי אנשים לבית המשפט, כל אחד מהם באופן ספציפי, כדי שיוכל לומר את דברו, ומכיוון שלדברי זמיר אי אפשר לעשות את הדבר נהזה, הוא דחה את העתירה על הסף.
לפי עקרון זה, אומר שפטל, בעתירתם נגד בני הישיבות צריך לזמן לבית המשפט את 35 אלף תלמידי הישיבות, שכן אם העתירה תתקבל הם יגויסו לצבא. שפטל הוסיף כי אף על פי שעתירה זו הייתה צריכה להידחות מאותה סיבה שעתירת לנדאו בנושא הבתים של הערבים ממזרח ירושלים נדחתה, הוא אינו אופטימי באשר ליישום העיקרון גם בקשר לבני הישיבות.