חבר הכנסת פרוש מזכיר ושואל את שר הפנים רוני בראון: "עפ"י סעיף 4 ב' לחוק השבות זכאי, כידוע, לעליה מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת. כמובן שמי שהמיר את הדת היהודית אינו יכול כבר לקבל אשרת עולה. ולכן, שתי השאלות המתבקשות בהקשר לכך: האם אין להוסיף בתקנות הנחיות למשטרת הגבולות שתבדוק, ככל שניתן, "עולים חדשים" אם אינם כבר מומרים ובני דת אחרת; והאם דואג משרד הפנים לשלול אזרחות ישראלית שהושגה במרמה?"
הרב פרוש הגיש גם תיקון ל'חוק העונשין – שידול להמרת דת', המחמיר את העונשים והקנסות הכספיים למי שעוסקים בפעילות מיסיונרית. כמו כן, מציע התיקון לחוק העונשין להרחיב את האפשרות להגשת תביעה נגד מי שעוסק בפעילות ושידול להמרת הדת, גם ללא תמורה או טובת הנאה.
עיקרי התיקונים, הם:
· המשדל אדם, ללא כל תמורה או טובת הנאה חומרית אחרת, להמיר דתו, או כדי שישדל אדם אחר להמיר דתו – דינו מאסר שלוש שנים או קנס 200 אלף שקל.
· המסכים להמיר דתו, ללא כל תמורה או טובת הנאה חומרית אחרת, או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו – דינו מאסר שנתיים או קנס 300 אלף שקל.
· תורחב גם ההגדרה של שידול והמרת דת, ותכלול: אמצעים אלקטרוניים, או העברה ע"י שליח, או באמצעות הדואר הרגיל, או הדואר האלקטרוני.
בדברי ההסבר להצעת התיקון שלו לחוק, מציין פרוש כי "בתקופה האחרונה הגבירו המיסיונרים את פעילותם, תוך ניצול מצוקות כלכליות ונפשיות של משפחות דלות אמצעים, ומציעים סיוע לשיפור מצבם. המיסיונרים פועלים גם בקרב בני נוער, במסווה של חוגים חינוכיים ולימודי העשרה".
פרוש מדגיש, כי "עפ"י מידע מודיעיני שנאסף ע"י 'יד לאחים', פעילות ארגוני המיסיון מבוצעת בתחכום רב וגם באמצעים פסיכולוגיים פסולים. הם מנצלים לקונה בחוק הקיים, ומיסדו מאות בסיסים המפוזרים במדינה. רכושם הנד"לני המצטבר בישראל כולל בתי הבראה ואכסניות נוער, המנוצלים למטרותיהם. ולצערנו הרב, אלפי יהודים תמימים כבר נפלו ברשתות ובזרועות התמנון של המיסיון בארץ ישראל".
"הצעת התיקון לחוק", מוסיף פרוש, "נועדה למנוע או לפחות למזער למינימום את הפעילות המיסיונרית החמורה, שהיקפה לאחרונה הוא חסר תקדים".
הרב פרוש הגיש גם תיקון ל'חוק העונשין – שידול להמרת דת', המחמיר את העונשים והקנסות הכספיים למי שעוסקים בפעילות מיסיונרית. כמו כן, מציע התיקון לחוק העונשין להרחיב את האפשרות להגשת תביעה נגד מי שעוסק בפעילות ושידול להמרת הדת, גם ללא תמורה או טובת הנאה.
עיקרי התיקונים, הם:
· המשדל אדם, ללא כל תמורה או טובת הנאה חומרית אחרת, להמיר דתו, או כדי שישדל אדם אחר להמיר דתו – דינו מאסר שלוש שנים או קנס 200 אלף שקל.
· המסכים להמיר דתו, ללא כל תמורה או טובת הנאה חומרית אחרת, או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו – דינו מאסר שנתיים או קנס 300 אלף שקל.
· תורחב גם ההגדרה של שידול והמרת דת, ותכלול: אמצעים אלקטרוניים, או העברה ע"י שליח, או באמצעות הדואר הרגיל, או הדואר האלקטרוני.
בדברי ההסבר להצעת התיקון שלו לחוק, מציין פרוש כי "בתקופה האחרונה הגבירו המיסיונרים את פעילותם, תוך ניצול מצוקות כלכליות ונפשיות של משפחות דלות אמצעים, ומציעים סיוע לשיפור מצבם. המיסיונרים פועלים גם בקרב בני נוער, במסווה של חוגים חינוכיים ולימודי העשרה".
פרוש מדגיש, כי "עפ"י מידע מודיעיני שנאסף ע"י 'יד לאחים', פעילות ארגוני המיסיון מבוצעת בתחכום רב וגם באמצעים פסיכולוגיים פסולים. הם מנצלים לקונה בחוק הקיים, ומיסדו מאות בסיסים המפוזרים במדינה. רכושם הנד"לני המצטבר בישראל כולל בתי הבראה ואכסניות נוער, המנוצלים למטרותיהם. ולצערנו הרב, אלפי יהודים תמימים כבר נפלו ברשתות ובזרועות התמנון של המיסיון בארץ ישראל".
"הצעת התיקון לחוק", מוסיף פרוש, "נועדה למנוע או לפחות למזער למינימום את הפעילות המיסיונרית החמורה, שהיקפה לאחרונה הוא חסר תקדים".