WEIZAC, המחשב האלקטרוני הראשון, שנבנה במכון ויצמן למדע בשנת 1954, יוכתר מחר כ"אבן דרך בהיסטוריה העולמית של המיחשוב" ע"י האגודה האמריקאית להנדסת חשמל ואלקטרוניקה – IEEE.
כתריסר מבוני המחשב הראשון יקבלו באירוע זה מדליה מיוחדת, "מדליית WEIZAC" מידיו של נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן.
"ויצק", אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם, והראשון בישראל, תוכנן ונבנה במכון בשנת 1954 ופעל עד שנות השישים המוקדמות.
"ויצק" שימש למחקר מתמטי, כגון פתרון בעיות הקשורות בגאות ובשפל. כדי לפתור את הבעיות האלה יש לבצע חישובים רבים ומסובכים מאוד, שאין טעם לנסות ולבצעם ללא מחשב. החישובים שבוצעו בידי מדעני המכון, באמצעות "ויצק", ושנמשכו אלפי שעות מחשב, איפשרו להם לשרטט מפות המתארות בקירוב רב את תנודות הגאות והשפל בעולם.
במכון ויצמן מספרים ומזכירים כי במחקר אחר השתמשו מדעני המכון ב"ויצק" לחישוב הספקטרום של אטום הליום, הכולל שלושה גופים: גרעין ושני אלקטרונים הנעים סביבו. פתרון מערכת היחסים הדינמית בין שלושה גופים, נחשב למשימה מתמטית מורכבת מאוד, ולמעשה, עד היום - עם כל ההתקדמות בתחום המחשבים - עדיין אין בידינו פתרון מלא לבעיות מסוג זה. בתחום אחד החזיק "ויצק" בשיא עולמי: הוא היה מסוגל לטפל במלים ארוכות יותר, בהשוואה לאורך המלים המרבי שמחשבים אחרים בני זמנו היו מסוגלים לקלוט.
שני ממשיכי דרכו של "ויצק" - "גולם א" ו"גולם ב" - שגם הם תוכננו ונבנו במכון, היו גם הם החדישים והמתקדמים ביותר מסוגם, בעת השלמתם בשנת 1964 ("גולם א") ובשנת 1972 ("גולם ב"). מחשבים אלה שימשו את צורכי המחקר במכון ובמרכזי מחקר ישראליים אחרים.
כתריסר מבוני המחשב הראשון יקבלו באירוע זה מדליה מיוחדת, "מדליית WEIZAC" מידיו של נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן.
"ויצק", אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם, והראשון בישראל, תוכנן ונבנה במכון בשנת 1954 ופעל עד שנות השישים המוקדמות.
"ויצק" שימש למחקר מתמטי, כגון פתרון בעיות הקשורות בגאות ובשפל. כדי לפתור את הבעיות האלה יש לבצע חישובים רבים ומסובכים מאוד, שאין טעם לנסות ולבצעם ללא מחשב. החישובים שבוצעו בידי מדעני המכון, באמצעות "ויצק", ושנמשכו אלפי שעות מחשב, איפשרו להם לשרטט מפות המתארות בקירוב רב את תנודות הגאות והשפל בעולם.
במכון ויצמן מספרים ומזכירים כי במחקר אחר השתמשו מדעני המכון ב"ויצק" לחישוב הספקטרום של אטום הליום, הכולל שלושה גופים: גרעין ושני אלקטרונים הנעים סביבו. פתרון מערכת היחסים הדינמית בין שלושה גופים, נחשב למשימה מתמטית מורכבת מאוד, ולמעשה, עד היום - עם כל ההתקדמות בתחום המחשבים - עדיין אין בידינו פתרון מלא לבעיות מסוג זה. בתחום אחד החזיק "ויצק" בשיא עולמי: הוא היה מסוגל לטפל במלים ארוכות יותר, בהשוואה לאורך המלים המרבי שמחשבים אחרים בני זמנו היו מסוגלים לקלוט.
שני ממשיכי דרכו של "ויצק" - "גולם א" ו"גולם ב" - שגם הם תוכננו ונבנו במכון, היו גם הם החדישים והמתקדמים ביותר מסוגם, בעת השלמתם בשנת 1964 ("גולם א") ובשנת 1972 ("גולם ב"). מחשבים אלה שימשו את צורכי המחקר במכון ובמרכזי מחקר ישראליים אחרים.