הכנסת מקיימת היום יום דיונים מיוחד לקראת ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות. לקראת יום הדיונים פרסמה נציבות השוויון למען אנשים מוגבלים במשרד המשפטים דו"ח חדש ממנו עולה תמונה קשה על מצבם של המוגבלים במדינת ישראל ובעיקר על דעות קדומות מהן הם סובלים בחברה הישראלית.
מהדו"ח עולה כי 24% מהישראלים מגדירים עצמם אנשים עם מוגבלות וכ -600 אלף איש הם אנשים עם מוגבלות חמורה. 290 אלף ילדים הנם בעלי צרכים מיוחדים כאשר 175 אלף מתוכם זקוקים לתמיכה או טיפולים שוטפים.
בקרב מבוגרים עם נכות מוכרת, הקבוצה הגדולה ביותר הנה של אנשים עם מוגבלות נפשית (31%) , 25% סובלים ממחלות פנימיות , 20% לוקים בלקות נוירו מוטורית. 11% סובלים מפיגור שכלי, ל 6% יש לקות ראיה ול 2% לקות שמיעה.
נשים מהוות רוב מוחלט בין אנשים עם מוגבלות ושיא הפער הוא בגיל 75+ . רוב הבוגרים בעלי המוגבלויות הם בגילאי עבודה, יותר מ 700 אלף אנשים בין הגילאים 20 ל 64.
כ- 330 אלף אנשים מקבלים תמיכה ממוסדות המדינה, כ 228 אלף זכאים לקיצבאות ביטוח לאומי, כ 50 אלף מוכרים כנכי צה"ל וכ 53 אלף אנשים מוכרים על ידי משרד האוצר כנכי רדיפת הנאצים.
מצבם הכלכלי של אנשים הסובלים ממוגבלות חמורה קשה, רק 51% מהגברים ו 35% מהנשים עובדים. 69% מאנשים בעלי מוגבלות חמורה ו -56% מאלו שיש להם מוגבלות מתונה מתגוררים במשקי בית בהם ההכנסה לנפש נמוכה מאד, פחות מ 2000 ₪ לנפש ו 25% לא הצליחו לכסות על הוצאותיהם. אנשים עם מוגבלות גרים בדירות צפופות אשר אינן מתאימות לצרכיהם המיוחדים.
גם מצבם החברתי של אנשים עם מוגבלויות לא שפר עליהם. 35% מדווחים על העדר חברים, 32% מדווחים על תחושה תכופה של בדידות, 23% מדווחים על העדר אדם עליו ניתן לסמוך בעת צרה.
החברה הישראלית זרועה בדעות קדומות שליליות כלפי מוגבלים. עפ"י הדו"ח יותר מ 40% לא סבורים שאנשים עם מוגבלות יכולים להקים משפחה או להשתלב במערכת החינוך הרגילה ולהשתלב ולתרום בעבודה כמו אנשים אחרים".
יתירה מכך הדו"ח מעלה כי כ 40% לא סבורים כי מוגבלים זכאים להנחות ופטורים או להעדפה מתקנת. "קרוב לחמישית מהציבור אינו סבור כי אנשים עם מוגבלות יכולים לתפקד באופן עצמאי וכמעט אותו אחוז סבורים כי אנשים עם מוגבלות הם מסוכנים ומטרידים".
מהדו"ח עולה כי 24% מהישראלים מגדירים עצמם אנשים עם מוגבלות וכ -600 אלף איש הם אנשים עם מוגבלות חמורה. 290 אלף ילדים הנם בעלי צרכים מיוחדים כאשר 175 אלף מתוכם זקוקים לתמיכה או טיפולים שוטפים.
בקרב מבוגרים עם נכות מוכרת, הקבוצה הגדולה ביותר הנה של אנשים עם מוגבלות נפשית (31%) , 25% סובלים ממחלות פנימיות , 20% לוקים בלקות נוירו מוטורית. 11% סובלים מפיגור שכלי, ל 6% יש לקות ראיה ול 2% לקות שמיעה.
נשים מהוות רוב מוחלט בין אנשים עם מוגבלות ושיא הפער הוא בגיל 75+ . רוב הבוגרים בעלי המוגבלויות הם בגילאי עבודה, יותר מ 700 אלף אנשים בין הגילאים 20 ל 64.
כ- 330 אלף אנשים מקבלים תמיכה ממוסדות המדינה, כ 228 אלף זכאים לקיצבאות ביטוח לאומי, כ 50 אלף מוכרים כנכי צה"ל וכ 53 אלף אנשים מוכרים על ידי משרד האוצר כנכי רדיפת הנאצים.
מצבם הכלכלי של אנשים הסובלים ממוגבלות חמורה קשה, רק 51% מהגברים ו 35% מהנשים עובדים. 69% מאנשים בעלי מוגבלות חמורה ו -56% מאלו שיש להם מוגבלות מתונה מתגוררים במשקי בית בהם ההכנסה לנפש נמוכה מאד, פחות מ 2000 ₪ לנפש ו 25% לא הצליחו לכסות על הוצאותיהם. אנשים עם מוגבלות גרים בדירות צפופות אשר אינן מתאימות לצרכיהם המיוחדים.
גם מצבם החברתי של אנשים עם מוגבלויות לא שפר עליהם. 35% מדווחים על העדר חברים, 32% מדווחים על תחושה תכופה של בדידות, 23% מדווחים על העדר אדם עליו ניתן לסמוך בעת צרה.
החברה הישראלית זרועה בדעות קדומות שליליות כלפי מוגבלים. עפ"י הדו"ח יותר מ 40% לא סבורים שאנשים עם מוגבלות יכולים להקים משפחה או להשתלב במערכת החינוך הרגילה ולהשתלב ולתרום בעבודה כמו אנשים אחרים".
יתירה מכך הדו"ח מעלה כי כ 40% לא סבורים כי מוגבלים זכאים להנחות ופטורים או להעדפה מתקנת. "קרוב לחמישית מהציבור אינו סבור כי אנשים עם מוגבלות יכולים לתפקד באופן עצמאי וכמעט אותו אחוז סבורים כי אנשים עם מוגבלות הם מסוכנים ומטרידים".