תקווה חדשה לבית ילין במוצא: המועצה לשימור אתרים, בסיוע בני משפחת ילין, משלימה בימים אלה את השלב הראשון בעבודות ההצלה של המבנה ההיסטורי והשטח שמסביבו, לאחר שבמשך שנים נעזב ומצבו הדרדר כמעט לידי הרס מוחלט. המבנה נמצא בסמוך ל"בית הכנסת העתיק" של מוצא ומוקף בגן טרסות ועצי פרי. עבודות אלו יבטיחו כי הבית המסמל את ראשית ההתיישבות החקלאית בעת החדשה ימשיך לעמוד על תלו ויהווה מוקד טיולים ולימוד.
מעט רקע:
את ראשיתה של עבודת האדמה בארץ וקורותיה של מוצא המודרנית ניתן למנות משנת תר"ך (1860), כאשר משפחות שאול יהודה ודוד ילין (הראשון) קנו שטחי אדמה ומעיין מערביי הכפר קולוניה, והחלו בהקמת מלון על הדרך ירושלים-יפו. כשנתיים לאחר הקנייה נפטרו הקונים ואבי משפחת יהודה, יחזקאל, שבכספו נקנו האדמות, הטיל על חתנו יהושע ילין (בנו של דוד ילין שאך זה נפטר) לטפל במוצא. יהושע, אז רק בן 20, נשבה בקסם המקום ונרתם בכל כוחו להתיישבות במקום. הוא בנה את החאן במוצא, שלימים הפך לבית כנסת, ומאחוריו בנה את ביתו. יהושע שתל מטעי פרי, ניסה כוחו בייצור רעפים ורכש אדמות להמשך ההתיישבות במוצא. היתה זו ראשיתן של החקלאות, התעשייה והיזמות הפרטית בארץ ישראל, בימים שבהם אך החל היישוב הישן לצאת מהתחום המוגן של חומות ירושלים, והביל"ויים עלו להתיישב. יהושע ילין התגורר בבית עד לשלהי מלחמת העולם הראשונה, אז נאלץ לעזוב לירושלים ואח"כ חזר להתגורר בבית עד למותו בשנת 1924. בהמשך הושכר הבית וננטש סופית בשנות ה-60' של המאה שעברה.
משפחת ילין הינה מהוותיקות והידועות בירושלים ובארץ ישראל. בנו של יהושע, שנקרא על שם סבו - דוד, הפך למורה נודע ולחוקר הלשון העברית, שבין השאר ייסד, יחד עם אליעזר בן יהודה את "ועד הלשון העברית" (כיום: האקדמיה ללשון העברית), וכמו כן היה ממייסדי הסתדרות המורים. דוד ילין היה באותם ימים אחד מראשי היישוב, ובין השאר היה נשיא אסיפת הנבחרים וראש הוועד הלאומי. בנו של דוד ילין, אליעזר, היה אדריכל נודע ומראשוני המתכננים והבונים של שכונות הגנים בירושלים. אליעזר נשא לאשה את תלמה ילין, שהיתה צ'לנית בעלת שם עולמי, ועל שמה נקרא בית הספר לאמנויות בגבעתיים.
בשנים האחרונות סבלו המבנה והשטח שמסביבו קשות מהרס מיד אדם בגניבת אבני הבניין והמשקופים. מזה כ-15 שנה נמצאת המועצה לשימור אתרים בקשר עם בני המשפחה, שבחודשים האחרונים, על רקע מצבו הקשה של הבנין, התגייסו ומימנו את עבודות ההצלה. את העבודות מובילים נכדיהם של תלמה ואליעזר ילין: האדריכלית תלמה ורדי מתכננת את השימור, ועל הביצוע מופקד עזר ישראלי. "התגייסותה של המשפחה אמנם אפשרה את ביצוע העבודות ההכרחיות למניעת קריסתו המוחלטת של המבנה, אולם עדיין חסרים משאבים רבים להשלמת השיקום והשימור. אנו קוראים לכל מי שהנושא קרוב ללבו לסייע לנו, על מנת שבניין בעל חשיבות כה רבה ישומר עבורנו ועבור הדורות הבאים", אומרים אנשי המועצה, בני משפחת ילין ואנשי ועד הפעולה שיובילו את השיקום וההפעלה.
מעט רקע:
את ראשיתה של עבודת האדמה בארץ וקורותיה של מוצא המודרנית ניתן למנות משנת תר"ך (1860), כאשר משפחות שאול יהודה ודוד ילין (הראשון) קנו שטחי אדמה ומעיין מערביי הכפר קולוניה, והחלו בהקמת מלון על הדרך ירושלים-יפו. כשנתיים לאחר הקנייה נפטרו הקונים ואבי משפחת יהודה, יחזקאל, שבכספו נקנו האדמות, הטיל על חתנו יהושע ילין (בנו של דוד ילין שאך זה נפטר) לטפל במוצא. יהושע, אז רק בן 20, נשבה בקסם המקום ונרתם בכל כוחו להתיישבות במקום. הוא בנה את החאן במוצא, שלימים הפך לבית כנסת, ומאחוריו בנה את ביתו. יהושע שתל מטעי פרי, ניסה כוחו בייצור רעפים ורכש אדמות להמשך ההתיישבות במוצא. היתה זו ראשיתן של החקלאות, התעשייה והיזמות הפרטית בארץ ישראל, בימים שבהם אך החל היישוב הישן לצאת מהתחום המוגן של חומות ירושלים, והביל"ויים עלו להתיישב. יהושע ילין התגורר בבית עד לשלהי מלחמת העולם הראשונה, אז נאלץ לעזוב לירושלים ואח"כ חזר להתגורר בבית עד למותו בשנת 1924. בהמשך הושכר הבית וננטש סופית בשנות ה-60' של המאה שעברה.
משפחת ילין הינה מהוותיקות והידועות בירושלים ובארץ ישראל. בנו של יהושע, שנקרא על שם סבו - דוד, הפך למורה נודע ולחוקר הלשון העברית, שבין השאר ייסד, יחד עם אליעזר בן יהודה את "ועד הלשון העברית" (כיום: האקדמיה ללשון העברית), וכמו כן היה ממייסדי הסתדרות המורים. דוד ילין היה באותם ימים אחד מראשי היישוב, ובין השאר היה נשיא אסיפת הנבחרים וראש הוועד הלאומי. בנו של דוד ילין, אליעזר, היה אדריכל נודע ומראשוני המתכננים והבונים של שכונות הגנים בירושלים. אליעזר נשא לאשה את תלמה ילין, שהיתה צ'לנית בעלת שם עולמי, ועל שמה נקרא בית הספר לאמנויות בגבעתיים.
בשנים האחרונות סבלו המבנה והשטח שמסביבו קשות מהרס מיד אדם בגניבת אבני הבניין והמשקופים. מזה כ-15 שנה נמצאת המועצה לשימור אתרים בקשר עם בני המשפחה, שבחודשים האחרונים, על רקע מצבו הקשה של הבנין, התגייסו ומימנו את עבודות ההצלה. את העבודות מובילים נכדיהם של תלמה ואליעזר ילין: האדריכלית תלמה ורדי מתכננת את השימור, ועל הביצוע מופקד עזר ישראלי. "התגייסותה של המשפחה אמנם אפשרה את ביצוע העבודות ההכרחיות למניעת קריסתו המוחלטת של המבנה, אולם עדיין חסרים משאבים רבים להשלמת השיקום והשימור. אנו קוראים לכל מי שהנושא קרוב ללבו לסייע לנו, על מנת שבניין בעל חשיבות כה רבה ישומר עבורנו ועבור הדורות הבאים", אומרים אנשי המועצה, בני משפחת ילין ואנשי ועד הפעולה שיובילו את השיקום וההפעלה.