בתדרוך סגור לדיפלומטים זרים אומר ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר האלוף (מיל.) עוזי דיין, כי אין בכוחה של ישראל להרתיע את איראן וכי סביר שישראל תאלץ בעתיד לכבוש שטחים מרצועת עזה על מנת לשקם את ההרתעה.
בתדרוך, שעיקריו מתפרסמים בבלוג האסטרטגי של המרכז הירושלמי (www.jcpa.org.il) אמר עוד האלוף דיין:
במלחמה בלבנון יכולנו להביס את החיזבאללה ואח"כ לפחות לשמר את כוח ההרתעה במקומות בהם הרתעה עובדת. לא עשינו זאת, למרות שהמלחמה התקיימה בתנאים אידיאליים של קונצנזוס ויכלה להיות בעלת מטרות ומטרות משנה מוגדרות. המטרה הייתה צריכה להיות שבירת הציר שעבר מאיראן ללבנון דרך סוריה. בשביל החיזבאללה הפירוש של ניצחון הייתה הישרדות והמשך שיגור רקטות והיה צריך לפחות להרוס אותם במידה כזו שכוחות אחרים בלבנון יגמרו את העבודה. לא עמדנו במשימה שהייתה ביכולתנו והחלטה 1701 לא נתנה לנו הרבה כלים כיצד להמשיך לעשות זאת אחרי המלחמה. לא הצלחנו לעשות זאת בשל כשלים רבים במרכזן כשל בצורת קלת החלטות ברמה של ביטחון לאומי -כיצד להתחיל וכיצד לסיים מלחמה.
אומנם צריך לכבד את הפסקת האש כי שיש תמיד לתת להזדמנות סיכוי, אלא שבד"כ אנחנו עם ה"הפסקה" והם עם ה"אש". אם זה יקרוס ישראל תצטרך תיאלץ לקבל החלטה קשה מאוד שעלולה להיות לשקם הרתעה ולמנוע מחמאס להפוך לחיזבאללה על-ידי חזרה גבול עם מצרים ולהשתלט על חלקים בעזה משום שאם לא נשתלט על החמאס אין מה לדבר על הרתעה ועל ביטחון בסיסי.
אינני חושב שנוכל להרתיע את איראן רק עם כוחנו. אנחנו חזקים אך גם פגיעים משום שאנחנו מאוד קטנים. ישראל נמצאת כמטרה של איראן גרעינית. אם נפגענו אפילו במקום אחד או שתיים יהיה כאן כאוס טוטאלי למשך 10-15. אי אפשר להשוות את המצב לזה שהיה בין שתי המעצמות הגדולות. בנוסף, אם איראן תשיג יכולות כאלה הן יגיעו לחיזבאללה ולחמאס ואפילו אם לא ידלפו אליהן הן יאפשרו להן לפעול תחת מטרייה גרעינית וזה איום מסוג אחר.
זה לא רק בעיה ישראלית, בעוד כ-10 שנים יהיו עוד מדינות גרעיניות אולי מצרים או סעודיה. המדינה שללא ספק תנסה להשיג נשק גרעיני תהיה עירק -ככל שהיא תהיה דמוקרטיה היא תבקש כוח מאזן. עוד 10-15 שנים תהיה מאפיה של 20-30 מדינות וזה מצב לא יציב בהגדרה. זה סוג של איום שאנו לא יכולים להתמודד עמו. הדרך היא לעבור לסנקציות כלכליות.
שנת 2007 היא שנה של "אל-חזור" משום שאח"כ הדרך היחידה למנוע מאיראן יכולות גרעיניות זה אמצעים צבאיים ואף אחד לא מתלהב מהרעיון הזה. אני חושב שיש לסנקציות כלכליות סיכוי להיות אפקטיביות.
בתדרוך, שעיקריו מתפרסמים בבלוג האסטרטגי של המרכז הירושלמי (www.jcpa.org.il) אמר עוד האלוף דיין:
במלחמה בלבנון יכולנו להביס את החיזבאללה ואח"כ לפחות לשמר את כוח ההרתעה במקומות בהם הרתעה עובדת. לא עשינו זאת, למרות שהמלחמה התקיימה בתנאים אידיאליים של קונצנזוס ויכלה להיות בעלת מטרות ומטרות משנה מוגדרות. המטרה הייתה צריכה להיות שבירת הציר שעבר מאיראן ללבנון דרך סוריה. בשביל החיזבאללה הפירוש של ניצחון הייתה הישרדות והמשך שיגור רקטות והיה צריך לפחות להרוס אותם במידה כזו שכוחות אחרים בלבנון יגמרו את העבודה. לא עמדנו במשימה שהייתה ביכולתנו והחלטה 1701 לא נתנה לנו הרבה כלים כיצד להמשיך לעשות זאת אחרי המלחמה. לא הצלחנו לעשות זאת בשל כשלים רבים במרכזן כשל בצורת קלת החלטות ברמה של ביטחון לאומי -כיצד להתחיל וכיצד לסיים מלחמה.
אומנם צריך לכבד את הפסקת האש כי שיש תמיד לתת להזדמנות סיכוי, אלא שבד"כ אנחנו עם ה"הפסקה" והם עם ה"אש". אם זה יקרוס ישראל תצטרך תיאלץ לקבל החלטה קשה מאוד שעלולה להיות לשקם הרתעה ולמנוע מחמאס להפוך לחיזבאללה על-ידי חזרה גבול עם מצרים ולהשתלט על חלקים בעזה משום שאם לא נשתלט על החמאס אין מה לדבר על הרתעה ועל ביטחון בסיסי.
אינני חושב שנוכל להרתיע את איראן רק עם כוחנו. אנחנו חזקים אך גם פגיעים משום שאנחנו מאוד קטנים. ישראל נמצאת כמטרה של איראן גרעינית. אם נפגענו אפילו במקום אחד או שתיים יהיה כאן כאוס טוטאלי למשך 10-15. אי אפשר להשוות את המצב לזה שהיה בין שתי המעצמות הגדולות. בנוסף, אם איראן תשיג יכולות כאלה הן יגיעו לחיזבאללה ולחמאס ואפילו אם לא ידלפו אליהן הן יאפשרו להן לפעול תחת מטרייה גרעינית וזה איום מסוג אחר.
זה לא רק בעיה ישראלית, בעוד כ-10 שנים יהיו עוד מדינות גרעיניות אולי מצרים או סעודיה. המדינה שללא ספק תנסה להשיג נשק גרעיני תהיה עירק -ככל שהיא תהיה דמוקרטיה היא תבקש כוח מאזן. עוד 10-15 שנים תהיה מאפיה של 20-30 מדינות וזה מצב לא יציב בהגדרה. זה סוג של איום שאנו לא יכולים להתמודד עמו. הדרך היא לעבור לסנקציות כלכליות.
שנת 2007 היא שנה של "אל-חזור" משום שאח"כ הדרך היחידה למנוע מאיראן יכולות גרעיניות זה אמצעים צבאיים ואף אחד לא מתלהב מהרעיון הזה. אני חושב שיש לסנקציות כלכליות סיכוי להיות אפקטיביות.