איראן מסגלת לעצמה גינוני מעצמה אזורית והפגישה בין הנייה לאחמדניג'אד היא במסגרת 'הקמת קואליציה' לקראת עימות שבעיניים חמאסיות הוא בלתי נמנע, כך אומר ראש החוג ללימודי המזה"ת במכללת יהודה ושומרון שבאריאל, ד"ר אלכס בליי.
בראיון לעוזי ברוך בערוץ 7 מדגיש בליי כי המציאות שעימה מתמודדת היום ישראל היא מציאות של רש"פ של אחרי נסיגה מעזה, נסיגה שהותירה את ציר פילדלפי פתוח לרווחה להברחות נשק. על כך נוסף אמירתם של הנייה ואחמדניג'אד כי הם מתכוננים ללחימה ויש להם את כל הלגיטימציה לכך. בליי מוסיף כי אחמדניג'אד השיעי והנייה הסוני הם למעשה משני צידי המתרס אבל, "האויב המשותף, המדינה היהודית ציונית, מאחד את בניהם ושניהם מתנגדים לקיומנו באזור".
יחד עם זאת, למרות המצב המתהווה מול הפלסטינים ומול הרש"פ, 'רשות אויבת' שאם יורים ממנה קסאמים חובת המדינה להגיב, בליי מביע דאגה דוקא מהמציאות המתהווה בין ערביי ישראל ליהודים במדינה. בליי מתייחס לפרסומים לפיהם הציבור הערבי דורש להכין תכנית מתאר חדשה עבור ישובים ערבים כפי שעולה ממסמך שהוצג על ידי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ועל כך נוספת דרישה להחליף את ההמנון.
"ערביי ישראל הם אזרחים מלאים במדינה ומצווים על שמירת כל החוקים. לא עולה על דעתי שיהיה לנו אזרח שיהיה לנו אזרח הפטור משמירת אחד החוקים בגלל מוצאו ואזרח אחר יהיה חייב בחוק אחר בגלל מוצאו. זהו מדרון חלקלק ואם נכנע לדרישה הדבר יהווה הגשמת טענות ערביי ישראל בדבר אפליה אלא שבה היהודים יואשמו בעבירה על חוק וערבים לא. אני מוטרד מהדרישה לשנות את סמלינו הלאומיים. כמדינה דמוקרטית עלינו לתת למיעוט בתוכנו המונה 20% זכויות, אבל אין דרך שמיעוט כזה יקבל השפעה של 50%. חייבים ויפה שעה אחת קודם, לטפל בבעיה".
ההתניה של ערביי ישראל זכויות תמורת חובות היא משוואה 'שאין הדעת סובלת אותה' אומר בליי "כל אזרח חייב בנאמנות למדינתו בלי קשר לשירותים שהוא מקבל ממנה. ברור לחלוטין שמשוואה – תנו לנו את זכויותינו ואז נמלא את חובותינו – היא משוואה שאין הדעת סובלת אותה. א. כל אזרח חייב בנאמנות מלאה למדינתו, וב. המדינה חייבת לתת לאזרח זכויות אך אין מתנים את א' ב – ב'".
בראיון לעוזי ברוך בערוץ 7 מדגיש בליי כי המציאות שעימה מתמודדת היום ישראל היא מציאות של רש"פ של אחרי נסיגה מעזה, נסיגה שהותירה את ציר פילדלפי פתוח לרווחה להברחות נשק. על כך נוסף אמירתם של הנייה ואחמדניג'אד כי הם מתכוננים ללחימה ויש להם את כל הלגיטימציה לכך. בליי מוסיף כי אחמדניג'אד השיעי והנייה הסוני הם למעשה משני צידי המתרס אבל, "האויב המשותף, המדינה היהודית ציונית, מאחד את בניהם ושניהם מתנגדים לקיומנו באזור".
יחד עם זאת, למרות המצב המתהווה מול הפלסטינים ומול הרש"פ, 'רשות אויבת' שאם יורים ממנה קסאמים חובת המדינה להגיב, בליי מביע דאגה דוקא מהמציאות המתהווה בין ערביי ישראל ליהודים במדינה. בליי מתייחס לפרסומים לפיהם הציבור הערבי דורש להכין תכנית מתאר חדשה עבור ישובים ערבים כפי שעולה ממסמך שהוצג על ידי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ועל כך נוספת דרישה להחליף את ההמנון.
"ערביי ישראל הם אזרחים מלאים במדינה ומצווים על שמירת כל החוקים. לא עולה על דעתי שיהיה לנו אזרח שיהיה לנו אזרח הפטור משמירת אחד החוקים בגלל מוצאו ואזרח אחר יהיה חייב בחוק אחר בגלל מוצאו. זהו מדרון חלקלק ואם נכנע לדרישה הדבר יהווה הגשמת טענות ערביי ישראל בדבר אפליה אלא שבה היהודים יואשמו בעבירה על חוק וערבים לא. אני מוטרד מהדרישה לשנות את סמלינו הלאומיים. כמדינה דמוקרטית עלינו לתת למיעוט בתוכנו המונה 20% זכויות, אבל אין דרך שמיעוט כזה יקבל השפעה של 50%. חייבים ויפה שעה אחת קודם, לטפל בבעיה".
ההתניה של ערביי ישראל זכויות תמורת חובות היא משוואה 'שאין הדעת סובלת אותה' אומר בליי "כל אזרח חייב בנאמנות למדינתו בלי קשר לשירותים שהוא מקבל ממנה. ברור לחלוטין שמשוואה – תנו לנו את זכויותינו ואז נמלא את חובותינו – היא משוואה שאין הדעת סובלת אותה. א. כל אזרח חייב בנאמנות מלאה למדינתו, וב. המדינה חייבת לתת לאזרח זכויות אך אין מתנים את א' ב – ב'".