השופטים קיבלו בין היתר את טענת המדינה כי המבנים שנבנו על השטח הסמוך לישוב רועי בבקעה, נועדו למעשה להוות 'התחלה של כפר'.
השופטים פרוקצ'יה, רובינשטיין וחשין דחו אתמול את עתירתם של חמישה בדואים, תושבי כפר טאמון: עבדאללה חוסיין בשאראת, עומר עארף בשאראת, עלי מוחמד בני עודה, עבדאללה חאפז בני עודה, מוחמד פהד בני עודה, נגד צוי ההריסה למבנים שהקימו על שטח המרעה של צאנם. נדחתה גם בקשתם להקפיא את הצווים כדי לאפשר להם 'להכשיר' חוקית את המבנים.
השופטים קבעו כי 'לא נפל פגם זה או אחר בהחלטות רשויות התכנון', וכי ההליך המנהלי בכל אחד מתיקי הבניה שנפתח נגד העותרים התנהל כשורה. "התקיים דיון שאליו הוזמן העותר הרלוונטי, כדי לשמוע את טענותיו. בחלק מהמקרים ניתנו ארכות שונות, שנתבקשו על ידי העותרים, והוגשו עררים. בתום כל ההליכים המנהליים ניתנה ארכה אף להגשת עתירה זו. אולם העתירה אינה מעלה טענה כי נפל פגם זה או אחר בהחלטות רשויות התכנון. ממילא לא נמצאה עילה להתערבותנו".
השופטים קיבלו את טענת המדינה כי למעשה המבנים מהווים "התחלה של כפר", בניגוד לתכנית הקיימת, וכי קיימת עדיפות להריסתם שכן נשקפת מהם סכנה בטחונית. בין היתר ציינה המדינה כי "ביום 27.10.2005 נעצר בנו של אחד העותרים עבדאללה חוסיין בשאראת והודה כי בכוונתו להשליך אבנים לעבר הישוב רועי, וכי לאחר תיחקור בוצע חיפוש באוהלו של בשאראת ונמצאו בו 8 רימוני רסס".
בהתייחסם לטענת הבדואים כי הרשויות חייבות לאפשר להם תנאי קיום התואמים את צרכיהם כ"בדווים החיים על גידול עדרי צאן", כתבו השופטים כי עפ"י הודעת המדינה אין לה התנגדות שימשיכו לרעות באזור את צאנם ו"משכך, אין לכאורה פגיעה בפרנסתם של העותרים".
סוף דבר, נכתב בהחלטה, "העתירה נדחית. עם זאת, כדי לאפשר לעותרים פרק זמן סביר להתארגנות עד לביצועם של צווי ההריסה, אנו מורים כי הצו הארעי שניתן במסגרת עתירה זו ימשיך לעמוד בתוקפו במשך חודשיים נוספים מהיום".
השופטים פרוקצ'יה, רובינשטיין וחשין דחו אתמול את עתירתם של חמישה בדואים, תושבי כפר טאמון: עבדאללה חוסיין בשאראת, עומר עארף בשאראת, עלי מוחמד בני עודה, עבדאללה חאפז בני עודה, מוחמד פהד בני עודה, נגד צוי ההריסה למבנים שהקימו על שטח המרעה של צאנם. נדחתה גם בקשתם להקפיא את הצווים כדי לאפשר להם 'להכשיר' חוקית את המבנים.
השופטים קבעו כי 'לא נפל פגם זה או אחר בהחלטות רשויות התכנון', וכי ההליך המנהלי בכל אחד מתיקי הבניה שנפתח נגד העותרים התנהל כשורה. "התקיים דיון שאליו הוזמן העותר הרלוונטי, כדי לשמוע את טענותיו. בחלק מהמקרים ניתנו ארכות שונות, שנתבקשו על ידי העותרים, והוגשו עררים. בתום כל ההליכים המנהליים ניתנה ארכה אף להגשת עתירה זו. אולם העתירה אינה מעלה טענה כי נפל פגם זה או אחר בהחלטות רשויות התכנון. ממילא לא נמצאה עילה להתערבותנו".
השופטים קיבלו את טענת המדינה כי למעשה המבנים מהווים "התחלה של כפר", בניגוד לתכנית הקיימת, וכי קיימת עדיפות להריסתם שכן נשקפת מהם סכנה בטחונית. בין היתר ציינה המדינה כי "ביום 27.10.2005 נעצר בנו של אחד העותרים עבדאללה חוסיין בשאראת והודה כי בכוונתו להשליך אבנים לעבר הישוב רועי, וכי לאחר תיחקור בוצע חיפוש באוהלו של בשאראת ונמצאו בו 8 רימוני רסס".
בהתייחסם לטענת הבדואים כי הרשויות חייבות לאפשר להם תנאי קיום התואמים את צרכיהם כ"בדווים החיים על גידול עדרי צאן", כתבו השופטים כי עפ"י הודעת המדינה אין לה התנגדות שימשיכו לרעות באזור את צאנם ו"משכך, אין לכאורה פגיעה בפרנסתם של העותרים".
סוף דבר, נכתב בהחלטה, "העתירה נדחית. עם זאת, כדי לאפשר לעותרים פרק זמן סביר להתארגנות עד לביצועם של צווי ההריסה, אנו מורים כי הצו הארעי שניתן במסגרת עתירה זו ימשיך לעמוד בתוקפו במשך חודשיים נוספים מהיום".