תלמידי המגמה למדעי החיים והחקלאות בכפר הנוער הודיות שבגליל התחתון שוקדים באחרונה על לימוד וחקר המקורות של אחד-עשר הצמחים אשר שימשו ליצירת הקטורת בבית-המקדש.
ב'הודיות' מזכירים כי הקטורת הייתה תערובת של בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב. ההקרבה הייתה נעשית פעמיים ביום – בבוקר ובערב. הקטורת כללה אחד-עשר צמחים, שהיו נטחנים לפי משקלים קבועים: צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קלופה וקינמון.
עד עתה ברשותם שלושה צמחים: מור, לבונה וציפורן.
"התלמידים שלנו חוקרים ולומדים על מקור הזרעים. חלקם מצויים בסודן ובאתיופיה. אנחנו נעשה מאמץ מיוחד להגיע אל המקורות. מדובר בעבודת נמלים, באיסוף אטי וסבלני של פרט לפרט. במחקר הזה אנחנו מחברים בין חקלאות למקרא ויוצרים קשר מעניין וחשוב" אומר שמואל סבג, מנהל המגמה לחקלאות בהודיות.
סבג מעריך, כי הודות לעבודת מחקר ואיסוף קפדנית, כבר במהלך שנת הלימודים הנוכחית יוכלו תלמידי המגמה לגדל בחממות הכפר את כל אחד-עשר הצמחים.
ב'הודיות' מזכירים כי הקטורת הייתה תערובת של בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב. ההקרבה הייתה נעשית פעמיים ביום – בבוקר ובערב. הקטורת כללה אחד-עשר צמחים, שהיו נטחנים לפי משקלים קבועים: צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קלופה וקינמון.
עד עתה ברשותם שלושה צמחים: מור, לבונה וציפורן.
"התלמידים שלנו חוקרים ולומדים על מקור הזרעים. חלקם מצויים בסודן ובאתיופיה. אנחנו נעשה מאמץ מיוחד להגיע אל המקורות. מדובר בעבודת נמלים, באיסוף אטי וסבלני של פרט לפרט. במחקר הזה אנחנו מחברים בין חקלאות למקרא ויוצרים קשר מעניין וחשוב" אומר שמואל סבג, מנהל המגמה לחקלאות בהודיות.
סבג מעריך, כי הודות לעבודת מחקר ואיסוף קפדנית, כבר במהלך שנת הלימודים הנוכחית יוכלו תלמידי המגמה לגדל בחממות הכפר את כל אחד-עשר הצמחים.