במהלך הדיון שהתקיים כאמור לפני כחודש הביע ח"כ אורי אריאל תמיהה על כך שעוצרים ומגלים מישהו על 'פגיעה בזיתים', למשך שלושה חודשים או חצי שנה, בשעה שמסיק זיתים נמשך שבועיים או חודש מקסימום. לדברי אריאל, הפרקליטות טוענת שמדובר בצעד 'שהוכיח את עצמו' וכי הם הולכים 'לפתח את השיטה'. אין הגיון בהרחקת אנשים מבתיהם, הוסיף אריאל וגם אם יש חשש שהם יפגעו אפשר להרחיקם מהכפר שעליו מדובר, אבל לא להרחיקם מבתיהם. 'צריך להיות בעשיה הגיון רחמנות ומוסריות', אמר. אריאל אמר עוד כי "כמי שרואה קדושה במדינה בצבא ובמשטרה, אני דורש מכם (רשויות אכיפת החוק) להיות טהורים בענין ולהעמיד עבריינים למשפט צדק".



אריאל האשים את השב"כ בשימוש לרעה בצוי ההגבלה "במצב של צוי הגבלה כשבפני השופט מובא חומר חסוי של השב"כ, שאותו אין הסניגור או הנאשם רואים, אין מצב שהשופט לא יאשר. והשב"כ משתמש בזה לרעה".



ח"כ אריה אלדד אמר במהלך הדיון כי הוא מכיר אישית חלק ממקבלי הצוים. "אני יודע להבחין בין מסוכנים לבין אלו שאינם מסוכנים. אני נותן את מילת הכבוד שלי שההיטפלות אל חלק מהם היא כיון שהם לא הסכימו להיות מודיעין של השב"כ".



סגן שר הבטחון אפרים סנה אשר ייצג את הממשלה בדיון טען כי מדובר ב"פורעי חוק מסוכנים לשכניהם ומסוכנים לכוחות הבטחון". סנה הוסיף כי הצווים נחתמו על ידי אלוף פיקוד המרכז, בהתבסס על חומר שסיפק בין היתר השב"כ. סנה טען עוד כי קשה להעמיד אנשים אלו לדין כיון שהם נוקטים בשיבוש הליכי חקירה, ונבצר ממערכת האכיפה למצוא ראיות. סנה הסכים לבדוק אישית את הסוגיה ולעיין בחומר נגדם.



פעילי ארגון מטות ערים פנו אמש (ב), לקראת הדיון במליאה, לחברי כנסת, ובקשו מהם להשתתף ב"דיון המחאה נגד צווי הגלייה למתנחלים".