יו"ר לשכת עורכי הדין ד"ר שלמה כהן אומר בטקס הסמכת עורכי הדין החדשים כי אחד מתפקידיה החשובים של לשכת עורכי הדין הוא "להגן על מערכת המשפט".
בטקס המתקיים הערב בבניני האומה אומר ד"ר כהן כי "שלטון החוק וזכויות האדם אינן נושא פוליטי אלא ערך מוסרי משפטי דמוקרטי, התשתית הראשה של המשפט. העם היהודי סבל יותר מכל עם אחר בעולם מזלזול והתעלמות משלטון החוק ומזכויות האדם. לכן עלינו להקפיד בכך שבעתיים".
לדבריו "דמוקרטיה אמיתית מיוסדת על ההנחה שחרות פירושה מתח מתמיד והתמודדות מתמדת בין האזרח לבין הרשות. לרשות, לשלטון, אמצעים שלטוניים רבי עצמה. הפיתוי לשימוש בכח הוא תמיד רב מאד. לכן המעלה החשובה ביותר של שלטון מתוקן היא ריסון עצמי. מול השלטון עומד אדם עם זכויות יסוד. וזכויות היסוד נועדו להגן גם על הנקלים והמצורעים, לא רק על היפים והנקיים. חברה נאורה נמדדת בהקפדה קנאית על זכויות של קבוצות מיעוט ועל זכויות החלשים והמכוערים וביניהם גם החשודים, העצורים הנאשמים והעבריינים. זה תפקידנו. כיחידים וכקבוצה".
עוד אומר כהן כי "זכויות האדם אינן מובנות מאליהן. כל קבוצה משוכנעת שהיא פטריוטית צודקת ונבונה ולכן זכאית לכל הזכויות שבעולם, אבל בכל קבוצה יש חברים הסבורים שהקבוצות האחרות הן, כולן או חלקן, מרושעות, טיפשות, בוגדניות, חסרות ערכים, או סתם מבולבלות, יש להעמידן במקומן, ובין היתר לשלול או להגביל את זכויות היסוד שלהן".
כהן מציין כי במהלך תכנית ההתנתקות "הוצע לנקוט באמצעים שכללו פגיעה חמורה בזכויות יסוד, כמו ניסיונות לסתימת פיות, מעצרים מנהליים, ועוד אמצעים דרקוניים שאפיינו שלטון קולוניאלי לפני מאה שנה, אך לבושתנו נשארו חרותים על ספר החוקים הישראלי". עם זאת לדבריו "באופן פרדוקסלי הוצע להפעילם כלפי רבים מבין אלה שבמשך השנים זלזלו בזכויות יסוד ותקפו את מי שפעלו למען זכויות יסוד. אלה שטענו כנגד בית המשפט העליון שהגן על זכויות יסוד של הכל, ובעיקר של הקבוצות שסבלו במיוחד מפגיעה בזכויות יסוד, אלה שלגלגו ובזו לארגונים השונים שפעלו להגנה על זכויות האדם, מצאו עצמם לפתע קורבנות בפועל או בכח של פגיעה בזכויות היסוד שלהם. וכמובן שהם אצו רצו - בצדק – לבית המשפט העליון, לבג"צ, ושכחו את טענותיהם בעבר שבג"צ אקטיביסטי מדי. כמו שקורה הרבה פעמים בהיסטוריה האנושית, הגלגל מתהפך. אני מקווה שגם אלה שזלזלו ובזו לזכויות היסוד של אחרים החלו להבין ששלטון החוק וזכויות האדם הם אוניברסליים, הם לכל אדם ובכל עת, ויש להיאבק עליהם למען כל אחד ובכל עת".
כהן מותח ביקורת על המתקפה של חברי הכנסת על שופטי בג"ץ שביטלו סעיפים בתיקון לחוק הנזיקין. "עוד לא יבש הדיו על פסק הדין וכבר נזעקו רבים ומתחו ביקורת מתלהמת על בית המשפט העליון. שני ראשים לביקורת: האחד, מה לו לבית המשפט לבטל חוקים שחוקקה הכנסת? השני, מה לו לבית המשפט המכריח את מדינת ישראל לשלם פיצויים למי שנפגעו ממעשיה? על הראש השני, לא ארחיב. די לקרוא את פסק הדין המרהיב והיסודי של הנשיא ברק כדי לראות שהדין הוא חד משמעי בעניין זה. לא לחינם חברו תשעה שופטים, שבדרך-כלל עמדותיהם והשקפותיהם שונות, לכדי פסק דין אחד.
ואולם קשה להאמין שבמאה העשרים ואחד יש עוד אישי ציבור המערערים על זכותו, חובתו, של בית המשפט העליון, לפסול חוקים בלתי חוקתיים. מאז שחוקקה הכנסת את חוקי היסוד, ישראל נמצאת במשטר חוקתי, כמו רוב מדינות המערב המתוקן. משטר חוקתי פירושו שהשלטון, גם המחוקק, איננו יכול לעשות הכל. המחוקק איננו יכול לחוקק חוקים העומדים בסתירה לחוקי יסוד".
בפנייתו אל עורכי דין החדשים אומר כהן "אין מקומות שמורים במקצוע הזה. הרוב המכריע של המשפטנים הבולטים והמוכרים היום, לא קיבלו את מעמדם בירושה מאביהם או מאמם. באמתחת של כל אחת ואחד מכם מונח שרביט הפרקליט הבכיר ביותר או השופט הבכיר ביותר. אבל, בתחום צפוף ותחרותי כמו שלנו, המלאכה והמאמץ מוטלים על כל אחת ואחד מאתנו. עבודה יסודית, התפתחות ולימוד מתמידים, ובעיקר התמחות, התייחסות רצינית למקצוע וללקוח, וכמובן גם הרבה מזל, כל אלה הם המפתח להצלחה".
בטקס יוסמכו 813 עורכי דין חדשים בהם: 400 נשים ו 413 גברים. כמו כן 28 עולים ו 35 שלמדו בחו"ל.
בטקס משתתפים יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד ארנה לין. את זמנם של באי הטקס ינעים מופע אמנותי של הזמרת נורית גלרון.