בספרות הרפואית קיימת מחלוקת האם עליה ברמת החומצה האמינית הומוציסטאין, גורמת למחלות לב ולשבץ מוחי מחד גיסא, והאם מתן חומצה פולית המפחיתה מרמת חומצת האמינו, תפחית מרמת הסיכון למחלות אלו מאידך גיסא.



גליון השבוע של ה - BMJ מנסה לבחון את כלל הפרסומים ולהגיע למסקנה טיפולית. נתונים רבים מצביעים על כך שמתן 0.8 מ"ג חומצה פולית ליום, גורמת להפחתה של 3 מיקרומול לליטר של הומוציסטאין, ירידה המפחיתה ב - 15% שיעור התקפי הלב וב - 24% שיעור השבץ המוחי. כך דווח באתר סטרמד.



תימוכין לחשיבות הפחתת רמת הומוציסטאין למניעת מחלות קרדיו - וסקולריות ניתן להקיש מתוך מצבם של חולי הומוציסטינוריה, אשר ללא טיפול נוטים להיפגע בצורה קטלנית ממחלות קרדיו וסקולריות בשנות ה - 30 לחייהם, כאשר מתן חומצה פולית, המורידה את רמת ההוציסטאין אצלם, מפחיתה מהסיכון שלהם בצורה דרסטית.



דרך אחרת לבחינת חשיבות החומצה הפולית והסיכון של מחלות קרדיו - וסקולריות עקב עליה ברמת ההומוציסטאין ניתן ללמוד מתוך בדיקת הפולימורפיזם של( methylenetetrahydrofolate reductase gene (MTHFR.



נמצא שכאשר יש התמרה של ציטוזין בתימידין, מתקבל מוטציה של הגן בעלת פעילות אנזימטית ירודה שבעקבותיה יש עליה ברמת ההומוציסטאין בדם.



אנשים שהם הומוזיגוטים לגן הפגום מראים רמה גבוהה ב - 25% של ההומוציסטאין מאשר ההומוזיגוטים לגן הבריא. גם בפרטים אילו עם הפגם הגנטי, מתן חומצה פולית מפחית מהסיכון שלהם למחלות קרדיו וסקולריות.



מסתבר איפוא שבאוכלוסיות עם הומוציסטאין גבוה ובבעלי הפרעה גנטית גם יחד, מתון חומצה פולית המפחיתה מרמת ההומוציסטאין, מהווה אמצעי מגן בפני החומצה האמינית.

איגוד כלל הנתונים גם אם בחלקם לא הגיעו למובהקות סטטיסטית, מביא את מחברי המאמר למסקנה, שלחומצה הפולית יש אפקט מגן בפני העלאת החומצה האמינית הומוציסטאין.