בג"ץ הורה לפרק בתוך 6 חודשים את גדר הבטחון, מעקה בטון, בין הישובים כרמל וטנא. השופט הפורש ברק קבע כי הגדר "אינה עומדת במבחן המידתיות" מאחר וקיימות חלופות "להשגת אותה תכלית בטחונית" וכי מוטל היה על המדינה "לבחור בזו שפגיעתה בזכויות אדם היא הפחותה".
ברק ציין בהחלטה את עמדתה נגד הגדר, של המועצה לשלום ובטחון, שהובאה בפניו בעקבות הצטרפותה לצד העותרים הפלסטינים. המועצה שללה את יעילותה הבטחונית של הגדר ואף הציעה חלופה.
מדובר בחוו"ד שהוכנה על ידי אנשי המועצה "תא"ל במיל יהודה גולן אשנפלד וארבעה קציני צה"ל נוספים במילואים בדרגת אלוף משנה וסגן אלוף, כולם בעלי תפקידים צבאיים בכירים באזור יו"ש או ברצועת עזה", לשון ההחלטה. בחוו"ד נטען כי "מעקה הבטון כלל אינו מספק הגנה לנוסעים בכבישים. נהפוך הוא הוא יוצר נקודות תורפה בטחוניות. המעקה מספק מחסות למבקשים לירות מן המארב על נוסעים חולפים. הוא מונע אפשרות למרדף מהיר אחרי מחבלים במקרה הצורך".
בהמשך נטען בחוו"ד כי "מרבית השטח בו מוקם המעקה ממילא אינו עביר לכלי רכב וכי בניית המעקה אף מגבירה איומים שונים כגון ירי מן המארב, ויוצרת נקודות תורפה בטחוניות. מסקנתם היא כי לא רק שאין תועלת בטחונית במעקה הבטחון אלא אף כי נזקו הבטחוני גדול מתועלתו...סיכום טענות העותרים בענין כי מעקה הבטון פוגע באופן קשה בזכויות היסוד של התושבים הפלסטינים וזאת בהעדר צורך צבאי שיכול להצדיק פגיעה זו".
עמדת צה"ל היתה כי המעקה נועד "להגן על הנוסעים בכבישים". צה"ל טען בתשובתו כי הכבישים שלצידם הוקמה הגדר "מובילים אל הישובים הישראלים המצויים מעברה 'הפלסטיני' של גדר הבטחון באזור, ולפיכך קיים באזור צורך הגנתי מיוחד".
עוד נטען כי "הצורך הבטחוני מבוסס בין השאר על שורת אירועים בטחוניים שהתרחשו באזור בו מוקם המעקה כולל: זריקות אבנים זריקות בקבוקי תבערה, ירי לעבר כלי רכב וכו'. מעקה הבטון מגביל את היציאה מן הכביש והכניסה אליו. הוא מנתב את כלי הרכב הנעים בכביש לפתחי יציאה מסוימים. בפתחים אלה אמנם לא יותקנו שערים והמעבר בהם יהיה חופשי אך ניתוב תנועת כלי הרכב באזור אל פתחים ספיציפיים יאפשר לצה"ל לשלוט בצורה טובה יותר על תנועת כלי הרכב החוצים את הכביש. בייחוד מסייע מעקה הבטון להתמודד עם מתווה פיגוע של ירי מכלי רכב חולף משום שבכך מגביל הוא את יכולת הבריחה של כלי הרכב".
השופט ברק דחה כאמור את טענת המדינה כי מדובר "בהפעלה של אמצעי שגרתי אשר אין בו פגיעה יוצאת דופן בפלסטינים". בהחלטה הוא פירט את מידת הפגיעה שיש במעקה לחייהם של הפלסטינים באזור:
"המעקה מגביל את תנועת של תושבי הכפרים באופן שמקשה על ניהול שגרת חיים. מכביד באופן חמור על הגישה לשירותים בסיסיים וחיוניים הנמצאים במרכזים עירוניים סמוכים. הוא מקשה על פרנסתם של תושבי הכפרים הללו.. הוא מייקר באופן ניכר את עלויותיהם של מצרים חיוניים כמו מים, מזון, דלק ומזון לבעלי חיים. בכך גורם מעקה הבטון לפגיעה בזכות הקנין בחופש התנועה בזכות לחינוך לבריאות לחיי משפחה. תוצאה מעקה הבטון שאורכו מעל 40 ק"מ היא בידודו של אזור נרחב וניתוקו מיתר חלקי יו"ש. דפוסי חייהם של התושבים יושפעו באופן עמוק מניתוק זה. שינוי רחב היקף לאוכלוסיה מקומית ובהטלת קושי של ממש על יכולתה להמשיך להתגורר באזור זה".
כאמור הגדר תפורק בתוך שישה חודשים.
יצויין כי בבקשת המועצה לשלום ובטחון להצטרף לעתירה במעמד "ידיד בית המשפט", נכתב בין היתר כי "שאלה זו של מעקה בטון לאורך כביש פנימי בתוך שטחי יהודה ושומרון, מטבעה איננה מיוחדת לאזור זה שהוא נשוא העתירה. יש בה כדי להשפיע על דרישות להקמת מאות קילומטרים של מעקות כאלה בכבישים נוספים".
עוד כותבת המועצה, כי "בעבר כבר נעזר בית המשפט בחוות דעתה של המועצה בהיותה גוף מקצועי המוסמך להציע חלופות ביטחוניות הולמות לצרכים הביטחוניים הפוגעות פחות במרקם החיים של התושבים המקומיים וברכושם".
ברק ציין בהחלטה את עמדתה נגד הגדר, של המועצה לשלום ובטחון, שהובאה בפניו בעקבות הצטרפותה לצד העותרים הפלסטינים. המועצה שללה את יעילותה הבטחונית של הגדר ואף הציעה חלופה.
מדובר בחוו"ד שהוכנה על ידי אנשי המועצה "תא"ל במיל יהודה גולן אשנפלד וארבעה קציני צה"ל נוספים במילואים בדרגת אלוף משנה וסגן אלוף, כולם בעלי תפקידים צבאיים בכירים באזור יו"ש או ברצועת עזה", לשון ההחלטה. בחוו"ד נטען כי "מעקה הבטון כלל אינו מספק הגנה לנוסעים בכבישים. נהפוך הוא הוא יוצר נקודות תורפה בטחוניות. המעקה מספק מחסות למבקשים לירות מן המארב על נוסעים חולפים. הוא מונע אפשרות למרדף מהיר אחרי מחבלים במקרה הצורך".
בהמשך נטען בחוו"ד כי "מרבית השטח בו מוקם המעקה ממילא אינו עביר לכלי רכב וכי בניית המעקה אף מגבירה איומים שונים כגון ירי מן המארב, ויוצרת נקודות תורפה בטחוניות. מסקנתם היא כי לא רק שאין תועלת בטחונית במעקה הבטחון אלא אף כי נזקו הבטחוני גדול מתועלתו...סיכום טענות העותרים בענין כי מעקה הבטון פוגע באופן קשה בזכויות היסוד של התושבים הפלסטינים וזאת בהעדר צורך צבאי שיכול להצדיק פגיעה זו".
עמדת צה"ל היתה כי המעקה נועד "להגן על הנוסעים בכבישים". צה"ל טען בתשובתו כי הכבישים שלצידם הוקמה הגדר "מובילים אל הישובים הישראלים המצויים מעברה 'הפלסטיני' של גדר הבטחון באזור, ולפיכך קיים באזור צורך הגנתי מיוחד".
עוד נטען כי "הצורך הבטחוני מבוסס בין השאר על שורת אירועים בטחוניים שהתרחשו באזור בו מוקם המעקה כולל: זריקות אבנים זריקות בקבוקי תבערה, ירי לעבר כלי רכב וכו'. מעקה הבטון מגביל את היציאה מן הכביש והכניסה אליו. הוא מנתב את כלי הרכב הנעים בכביש לפתחי יציאה מסוימים. בפתחים אלה אמנם לא יותקנו שערים והמעבר בהם יהיה חופשי אך ניתוב תנועת כלי הרכב באזור אל פתחים ספיציפיים יאפשר לצה"ל לשלוט בצורה טובה יותר על תנועת כלי הרכב החוצים את הכביש. בייחוד מסייע מעקה הבטון להתמודד עם מתווה פיגוע של ירי מכלי רכב חולף משום שבכך מגביל הוא את יכולת הבריחה של כלי הרכב".
השופט ברק דחה כאמור את טענת המדינה כי מדובר "בהפעלה של אמצעי שגרתי אשר אין בו פגיעה יוצאת דופן בפלסטינים". בהחלטה הוא פירט את מידת הפגיעה שיש במעקה לחייהם של הפלסטינים באזור:
"המעקה מגביל את תנועת של תושבי הכפרים באופן שמקשה על ניהול שגרת חיים. מכביד באופן חמור על הגישה לשירותים בסיסיים וחיוניים הנמצאים במרכזים עירוניים סמוכים. הוא מקשה על פרנסתם של תושבי הכפרים הללו.. הוא מייקר באופן ניכר את עלויותיהם של מצרים חיוניים כמו מים, מזון, דלק ומזון לבעלי חיים. בכך גורם מעקה הבטון לפגיעה בזכות הקנין בחופש התנועה בזכות לחינוך לבריאות לחיי משפחה. תוצאה מעקה הבטון שאורכו מעל 40 ק"מ היא בידודו של אזור נרחב וניתוקו מיתר חלקי יו"ש. דפוסי חייהם של התושבים יושפעו באופן עמוק מניתוק זה. שינוי רחב היקף לאוכלוסיה מקומית ובהטלת קושי של ממש על יכולתה להמשיך להתגורר באזור זה".
כאמור הגדר תפורק בתוך שישה חודשים.
יצויין כי בבקשת המועצה לשלום ובטחון להצטרף לעתירה במעמד "ידיד בית המשפט", נכתב בין היתר כי "שאלה זו של מעקה בטון לאורך כביש פנימי בתוך שטחי יהודה ושומרון, מטבעה איננה מיוחדת לאזור זה שהוא נשוא העתירה. יש בה כדי להשפיע על דרישות להקמת מאות קילומטרים של מעקות כאלה בכבישים נוספים".
עוד כותבת המועצה, כי "בעבר כבר נעזר בית המשפט בחוות דעתה של המועצה בהיותה גוף מקצועי המוסמך להציע חלופות ביטחוניות הולמות לצרכים הביטחוניים הפוגעות פחות במרקם החיים של התושבים המקומיים וברכושם".