דבר העורכת
שרת החינוך הכריזה על מלחמה כשאמרה כי בכוונתה לשרטט מחדש את ה"קו הירוק" בספרי הלימוד.
במשך שנים נאסר רשמית להכניס פוליטיקה אל בין כתלי בית הספר. בשנות השבעים הנחו את המורים להיות ניטרלים, לא לבטא כלל את דעותיהם הפוליטיות. מצד שני מורים לאזרחות בפרט, ומחנכים בכלל, נדרשו לחנך את בני הנוער להיות אזרחים מעורבים. המחקרים הוכיחו שזה לא עובד. מי שמשדר ניטרליות איננו יכול לחנך למעורבות פוליטית. רוב המורים לאזרחות בכלל לא ניסו להסתיר את דעותיהם, בודאי לא הרוב השמאלני שביניהם .
במאי 1995, בזמנו של שר החינוך רובינשטיין, יצא חוזר מנכ"ל ובו שיר הלל לשלום שפרץ עם הסכם אוסלו והטקס על מדשאת הבית הלבן. בבתי הספר למדו על השלום ועל נפלאותיו. הימנים שתקו. גם בהשתלמויות מורים.
רצח רבין גרם אפילו לאמיצים מאד בקרב בעלי השקפת עולם ציונית-ימנית לסתום את הפה.
שרי חינוך השאירו את תלמידי ישראל במצב ניטרלי של אי אמירה ברורה בענין היחס לארץ ישראל ולזכותו של עם ישראל עליה. האינתיפאדות גרמו לרוב בתי הספר לא לטייל ביהודה ושומרון, גם לא בירושלים. לימור ליבנת נסתה להתמודד עם הבורות הניטרלית של ילדי ישראל באמצעות מאה מושגים שאילצה אותם לשנן לקראת בחינת המיצ"ב. גם זה יופסק בעתיד הקרוב, כך הצהירה השרה הנוכחית.
השרה רוצה לחנך אותם מחדש.
הבה ונרים את הכפפה.
אם לה מותר, מותר גם לכל מורה, ולכל מנהל.
עלינו לאזן את הויכוח הפוליטי בבית הספר.
ספרו להם לתלמידים למשל על מהותה האמיתית של הדמוקרטיה הישראלית, ועל מה שיש לתקן בה .
מרים בר-יוסף
miriambary@shoresh.org.il
0524370629
___________________________________________________
פסוקו של חג
ואתה ברחמיך הרבים
עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם,
דנת את דינם, נקמת את נקמתם
מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים
וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך
___________________________________________________
על ידן נעשה הנס...
הרב אילן חיים פור, מורשת
בצמתים קריטיים על פני ההיסטוריה היהודית היו אלה הנשים שלא השלימו עם רוע הגזרות, וחתרו להוביל את עם ישראל לחוף מבטחים.
הגזרות שהוטלו על האוכלוסייה היהודית בזמן השלטון היווני, על אף שנשאו אופי דתי, היו בעצם ניסיון מחושב לטשטש את הזהות הלאומית, ולגרום ליהודים רבים לשנות את תרבותם ואורח חייהם .
גזרות אלו שגרמו לצמצום החיים ולדלדולם, לא הצליחו להניע את היהודים להרים את נס המרד. היהודים השלימו עם המצב, וניסו להתאים את עצמם למציאות המשתנה. אולם, כדרכו של עולם, ככל שהצורר נוכח שאין רצון למרוד בו, אלא קיימת העדפה לפסיביות ולחיי שעה נסבלים מצד העם הנשלט, מנסה הוא לעלות את רף הסבל והגזרות.
המדרש מתאר את ההדרגתיות שבגזרות. בתחילה גזרו שעל היהודים לחקוק על בריח הדלת שאין לישראל חלק ונחלה באלוהי ישראל, התגובה הפסיבית היתה לעקור את הבריחים ממקומם, ובכך לא לעבור על הגזרה. דבר שהיווה פגיעה בצניעותם של ישראל.
לאחר מכן נגזר לכתוב על קרן השור שאין לישראל חלק ונחלה באלוהי ישראל, גם כאן נמנעו ישראל מלמרוד, ועמדו ומכרו את שווריהם. דבר שהסב נזק כלכלי נוסף ליהודים.
בראות היוונים שהיהודים "מסתדרים" עם המצב עמדו וגזרו לסגור את המקוואות ולמנוע בכך את חיי המשפחה בטהרתן. גם כאן על פי אותה שיטה, עמדו ישראל ופרשו מנשותיהן.
לא נחה דעתם של היוונים עד שגזרו שכל הנושא אשה , תבעל להגמון (=מושל מקומי) תחילה.
למרות שגזרה זו היוותה פגיעה אנושה בצניעות ובחיי המשפחה, הכרסום האיטי שחל בתפיסה היהודית, עשה את שלו, ונמצאו מיני היתרים של "שעת הדחק" במטרה לרצות את השלטון, ולא לעורר את חמתו.
נס חנוכה שנעשה למעשה על ידי שתי נשים, העמיד את שיטת ההתמודדות בסימן תמיהה, ומי יודע היכן היינו מצויים היום אילולא האמירה ההחלטית של הנשים:
"עד כאן" !!!
המדרש מתאר את יוזמתה ונחישותה של בתו של יוחנן כהן גדול שלא הסכימה לקבל עליה את הגזרה: "כיון שרצו להוליכה אצל אותו ההגמון פרעה ראשה וקרעה בגדיה ועמדה ערומה בפני העם", ובמעשה קיצוני זה ניסתה לומר ש"המלך הוא ערום", ומי שהתערטל אינו אלא העם שהתעלם מעקרונותיו וערכיו.
במעשה זה אמנם הצליחה להצית את אש המרד. אלא שהמרד בזעיר אנפין בהגמון המקומי, הביא למצור של מלך יוון על ירושלים, ולפחד גדול בקרב היהודים.
מי שהציל את ישראל ממצב הביש אליו נקלעו עתה היתה יהודית ששמה נפשה בכפה, והביאה את ראשו של מלך יוון.
אולם דווקא ההנהגה היהודית הסתייגה בתחילה מיוזמתן, עד כדי רצון להרוג את בתו של רבן יוחנן בעוון חילול כבוד העם.
גבורה אינה נמדדת רק בכוחניות בשדה הקרב, הגבורה מתחילה כתנועה נפשית שאינה משלימה עם מציאות מעוותת, ומתבטאת בנחישות ובהתמדה.
"אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור".... בימים ההם בזמן הזה....
חנוכה שמח !
דעות
_________________
חגיגות הארבעים, רעיון והצעה.
חברי כנסת, מועצת יש"ע, פעילים וחברים.
ביוני הקרוב נחגוג 40 שנה לשיחרור חבלי מולדת ושיבת העם למחוזות הולדתו. סבי יוסף דרומי ז"ל, איש נהלל, אמר אז לנכדיו הסובבים סביבו; נהלל היא מעשה ציוני, חבלי התנ"ך שזה עתה שחררנו, הם ורק הם הסיבה למעשה הציוני, אשרי שזכיתי !
בגרנו מאוד מאז, נכדים הפכו סבים, הציונות אצל חלק מאיתנו החליפה סימן קריאה בסימן שאלה ודבר לא מובן מאליו וזורם בקלות.
מכאן מכתבי זה אליכם חברי כנסת, חברי מועצת יש"ע, פעילים, חברים.
חייבים לחגוג ובענק 40 שנה לשיבה של העם היהודי למחוזות התנ"ך מחוזות הולדתו !!!
לחגוג יותר מיום ירושלים החשוב לכשעצמו, לחגוג כשיעור מולדת והיסטוריה לנכדים דהיום, לחגוג כליבלוב כנגד דעיכה, לחגוג לרוב העם המושפל והשפוף ע"י הנהגה מנוכרת וזרה, לחגוג לעם ש"מחוזות תנ"ך", "העם היהודי", "השיבה " מרעידים לו את נימי הלב, וזה רוב העם.
רצף האירועים, שלושה חודשים לערך, מהאביב הקרוב עד שיאם, ביוני, צריכים שידברו אל הציבור החילוני ושומר המסורת גם יחד, צריך לדבר ולשתף את יהדות הגולה, הדבר בהישג ידינו ואפשר לעשות המון.
יש לבנות תקציב, למנות את אנשי הרעיון והמעשה, אין הרבה זמן ליצור את המנגינה הזו השואפת לשיאי שמיים.
משום שזה לא מיועד אך ורק "לכתומים" וגוניהם, יהיה עלינו לכבוש את שלטי הרחובות, עמודים בעיתונות, כיכרות ת"א וממנה לבנימין, יזרעאל, חברון, כנרות, שומרון, נגב, יהודה, גליל, שפלת הים ובקעת הירדן.
את המסע הזה באופן טבעי חייבים ליזום, לייצר יש מאין, מנהיגי הציבור שלנו ופעילים מרכזיים. גיוס תרומות, גיוס אנשי מקצוע ויציאה לדרך. מועצת יש"ע ש"השתפשפה" בהפקת אירועים בסדר גודל ענק, ( מחאתי בעבר, המוצע כאן הפוך בתכלית ) לעניות דעתי צריכה להפיק את הפרוייקט עם עזרה מהמפלגות הרלוונטיות, אישי כלכלה, חברה , אקדמיה וכד' בצמתים הנכונים, וכמובן פעילי השטח שיחושו עשייה נושאת פירות יירתמו וודאי ויתנו כתף .
הארץ הזו והעם הזה ראויים ביוני הקרוב, להרים ראש ולחגוג חגיגת אמת.
בהמון כוונה ורצינות ובהצלחה, בעז דרומי.
___________________________________________________
מעשה מיידי לגיבוש המחנה הלאומי
לחברים שלום,
1. חלק מן המגיבים למאמריי, הינו בתחושה כי אין סיכוי מול הרשע הבינלאומי, הדיקטטורה של השלטון- כאן, ובייחוד גועל מסימני הכניעה וההשלמה של רוב העם עם מצבו.
אכן המצב קשה וחמור, אך לעולם אין להרים ידיים, וודאי שלא כיום; לכן, אני מבקש בכל לשון של בקשה, לא לתת דרור לתחושות השחור, שכן השלמה עם הקיים הינה המתכון "המבושל" עבורנו ע"י מדינות המערב, האו"ם ובייחוד הערבים הישראלים והפלסטינים.
2. לא כאן המקום לחזור ולהתייחס למה ש לעשות ברמת המאקרו, אך ברמת המיקרו אני מציע רעיון ליישום מיידי בחג חנוכה, שהינו: ביום מסויים במהלך החג בשעה קבועה, נדליק מדורות בכל ישוב וישוב, מעל לכל מדורה יובער שלט (עשוי מחוט ברזל וסביבו אותיות מבד ספוג בנפט), ובו ייכתב כך: "עם ישראל חי", או: דיי לשלטון השמד, או סיסמא אחרת יותר קליטה, או שלל סיסמאות שכל אחת תשקף את אותו הרעיון (קרי – דיי לשלטון הנוכחי).
3. ים האש יבעיר ויבהיר לכולי עלמא, כי כאן זה לא אירופה של 1939, ואולמרט וממשלתו לא יקבעו את גורלנו!
דומני כי היה זה יהודה המכבי, אשר עשה כך בתחילת המרד, ואם אז ללא טלפון ואינטרנט הוא הצליח בכך, אין סיבה בעולם שאנו לא נוכל לעשות כך כיום!
4. רעיון כנ"ל אמור להיות תשובה חלקית ומיידית למחנה השמאל, אשר לא מסוגל לבצע מחאה שכזו (למרות הכסף הגדול הזורם אליו, בשעות הערב הוא יושב בברים או ספון מול הטלויזיה, המציגה לו תמונות שהוא אוהב).
5. אני מבקש לקבל תגובות מהירות להצעתי.
בברכה,
דב אבן אור
___________________________________________________
דעה שונה
לידידים הנאמנים שלום.
עלינו להפנים את העובדה המצערת כי בעוונותינו גורמים אנשי הציונות הדתית להתרחקות מרבית הציבור
מסוגיית גאולת הארץ ושימור מסורת ישראל.
למרות פניות מכל הלב להתנער מהכפייה הדתית ההרסנית ע"י רבבות 'כלי קודש' חשוכים, ולקרוא לציבור הרחב
להתמקד באהבת הארץ, המשיכו אנ"ש ב'החרדת' הנוער, במידה די קרובה לעבודה הזרה המתנהלת בחצרות
רבנים מקובלים ועושקי פשוטי העם; ואפילו המהומה שאין לה שחר סביב בדיקת האתרוגים והלולבים לסוכות.
במקום לקרב את הנוער למסורת ישראל היפה, ולקשר עם גאולת הארץ, עסקו אנ"ש בהקניית הלכות כמו סוגיית "במה מדליקין": רבי ישמעאל אמר "אין מדליקין בעטרן"... ורבי טרפון אומר "אין מדליקין אלא בשמן זית",
וחכמים מתירים בכל השמנים. רבי אליעזר אומר "טמאה היא", ורבי עקיבא אומר טהורה היא, האחד אוסר לנקב
חור בביצה, ורבי יהודה מתיר; האחרים פוסלים ורבי יוסי פוטר. והעיקר:
"על שלש עבירות נשים מתות בלידתן,- על שאינן זהירות בנידה, בחלה, ובהדלקת הנר ! שמעתם את זה ?
האם כיום עלינו לחנך את הנוער כהלכת בית ישמעאל או טרפון בעבר ? או הרב כדורי ואבו חצירה היום ?
הזהרתי והתריתי מראש לשווא, ואכן התנער הציבור מאנשי הציונות הדתית, והסתכל בשקיקה על הגירוש האכזרי מחבל עזה, ועוד צופה לבאות ביהודה ובשומרון. עלינו להתגבש סביב ערכי הציונות ולחיות איש באמונתו, ולאפשר לידידים מבני אומות העולם להצטרף ליהדות ללא כפייה לניהול חיי חרדים המנותקים מהבריות. או אז יימשכו המונים לאהבת ישראל, העם והארץ, ונצא כלנו נשכרים במימוש הברכות שניתו לאברהם אבינו.
ב ב ר כ ה, ב ר ו ך ת י ר ו ש.