מחלת הטרשת הנפוצה, הינה מחלה כרונית של מערכת העצבים המרכזית כשהגורם לה לא ידוע בוודאות. המחלה מתפתחת באופן מהיר ותסמיניה קשים מאוד לאבחון, היות שהם מופיעים וחולפים בתדירויות שאינן מעלות חשד בקרב הסובלים. יתרה מכך, מאפייניה הינם שכיחים מאוד כגון: הזעות, סחרחורות, נימול, חולשה, טשטוש בראייה וכד'. תופעות מעין אלו המופיעות וחולפות אינן מקושרות למחלה והסובלים ממשיכים בשגרתם מבלי לבחון ולשלול.
פרופ' פרידמן שחוקר את מחלת הטרשת הנפוצה במשך שנים רבות ונחשב לחוקר מוביל- דיעה עולמי בתחום, ביצע לאחרונה בשיתוף עם צוות מומחים נוספים, מחקר רחב היקף ורב- מרכזי ב- 20 מדינות, כולל בישראל. במחקר שנקרא "בנפיט" נבחנה קבוצת חולי טרשת נפוצה שחוו התקף ראשון בלבד המרמז על קיום מחלת הטרשת הנפוצה. מתוך קבוצת חולים הוגדרו חולים בעלי סיכון גבוה לפתח טרשת נפוצה מוכחת קלינית והוחל טיפול תרופתי מוקדם (בטאפרון). מטרת המחקר הייתה לבחון האם טיפול מוקדם מייד לאחר התקף ראשון של טרשת נפוצה יגרום לתוצאות טובות יותר מבחינת הפחתה בצבירת נכות לאורך זמן. בנוסף נבחנה השאלה האם טיפול מוקדם ידחה הופעת טרשת נפוצה מבחינה קלינית ותת- קלינית.
תוצאות המחקר הראו באופן חד משמעי כי טיפול מוקדם הינו יעיל ביותר בהפחתת הסיכון לפתח טרשת נפוצה מוכחת קלינית ב- 50% תוך שנתיים. כמו כן, טיפול מוקדם בבטאפרון דחה את הזמן להתפתחות המחלה בשנה שלמה. אבחון מוקדם של המחלה יכול להפחית את הנזק הבלתי הפיך שמצטבר במערכת העצבים בשל היות המחלה סמויה ובעלת התפתחות מהירה.
המחלה שכיחה בקרב גילאי 20-40 שנה, ובעולם אובחנו 2,500,00 חולים. בישראל כ- 4,000 חולים ומדי שנה מאובחנים באירופה כ- 10,000 חולים נוספים.
התרופה בטאפרון לטרשת נפוצה, אושרה לשיווק על ידי הרשויות האירופאיות לטיפול לאחר התקף ראשון בשלבים מוקדמים של המחלה. האישור ניתן ב- 25 מדינות אירופאיות וכן באוקטובר 2006 ניתן אישור גם ע"י ה- FDA (רשויות המזון והבריאות בארה"ב).
המשמעות: בעקבות האישור הנ"ל, הופך הטיפול בבטאפרון שהינו טיפול במינון גבוה ובתדירות גבוהה, לתרופה היחידה שהשלימה את קבלת האישור להתוויה המורחבת ביותר משלביה המוקדמים של המחלה ועד לשלבים המתקדמים. האישור מספק אופציה טיפולית חשובה לחולים, על מנת להפחית את הסיכון לפתח טרשת נפוצה מוכחת קלינית וכן מעלה את הסיכוי להאטת התקדמות המחלה. ההגדרה החדשה מאפשרת טיפול בחולים הנמצאים בסיכון לפתח את המחלה, כלומר חולים בעלי אירוע קליני – התקף ראשון המרמז על טרשת נפוצה.