המדינה מבקשת מבג"ץ ארכה של מספר חודשים במהלכם ייעשה נסיון להידבר על פינוי מרצון של מיגרון ומאחזים נוספים. אם מגעים אלו יעלו בתוהו "בכוונתו של שר הבטחון, לאחר מיצוי המגעים, לפעול לפינויו של מיגרון בתוך מספר חודשים". כך עולה מתגובה המדינה שהוגשה היום לעתירה, הדורשת להיערך לפינוי מיגרון כולל: הוצאת צוי תיחום שטח, צווי הפסקת עבודה, צווי הריסה ומימושם.
בתשובה נטען כי "שר הבטחון הנחה לנסות ולהגיע להידברות עם גורמי ההתיישבות באיו"ש במטרה להגיע לפתרון מערכתי כולל לפינוי מרצון של המאחזים הבלתי חוקיים באיו"ש, ובכלל זה להביא לפינויו מרצון של מגרון, במועד הקרוב". אם המגעים לא יניבו הסכם פינוי, יורה שר הבטחון לפנות את המאחז, נכתב. עם זאת מציינת המדינה כי "עיתוי ומועד הפינוי של המאחז יהיו כפופים לתיאום עם רה"מ וכי לוח הזמנים האמור לפינוי המאחז גם כפוף, כמובן לשינויים בנסיבות וכן לאילוצים רלונטיים – בטחוניים משפטיים, ככל שיהיו".
בתשובה טוענת המדינה כי "לא היתה סמכות לאיש, בכיר ככל שיהיה, לאשר את בנייתו של המאחז במקום בו נבנה, בעת ובנסיבות שנבנה, ואף לא להשלים עם קיומו של המאחז לאורך זמן או להבטיח שלא יפונה". לפיכך, "השאלות היחידות שעל הפרק הינן איפוא עיתוי ומועד פינויו של המאחז, והאם המאחז יפונה מרצון על ידי התושבים, והמבנים בו ייהרסו על ידם, או שיהיה צורך להפעיל לשם כך את הרשויות".
בהתייחס לטענותיו של תושב מיגרון כי חכר את הקרקע כדין מחברה שרכשה אותה כותבת המדינה כי "לא הוצגו המסמכים הנדרשים להוכחת הטענות" על הרכישה, ולכן מדובר "בטענות שלא בוססו כנדרש והן בגדר טענות בעלמא ובודאי שאינן שקולות כנגד העובדה שהמקרקעין במאחז הינן מקרקעין מוסדרים המצויים בבעלות תושבים פלסטיניים".
המדינה טוענת עוד כי למרות שאת התשתיות של המאחז ביצעה המועצה האזורית מטה בנימין מכספים שהועברו ממשרד השיכון, למעט חיבור חשמל למתקן שידור סלולרי "לא ניתנו אישורים לחיבור התשתיות במאחז". וכי "חיבור המאחז לחשמל מבוסס על החיבור של מתקן השידור וגם הוא בוצע ללא האישורים הנדרשים. ככל הנראה חיבור זה בוצע ביום 11 ביולי או בסמוך לכך. כמו כן התבצע חיבור שלא אושר כדין של המאחז למים לביוב ולטלפון".
עוד טוענת המדינה כי בשנת 03 הותקנו במאחז מתקני שידור סלולריים, "על רקע קשיי הכיסוי לקליטה סלולרית בציר מספר 60 עוקף רמאללה, ובהתחשב בסיכונים הבטחוניים שבנסיעה בציר". עם זאת, "אף אתרי השידור הסלולריים הם בגדר בינוי בלתי חוקי, שכן אף שניתן להצבתם היתר לפי דיני התקשורת על ידי קמ"ט תקשורת במנהל האזרחי לא קודם לקראת הצבתם כל הליך תכנוני כמתחייב עפ"י הדין".
בתשובה נמסר כי במיגרון מתגוררות 42 משפחות, ב - 62 קרוואנים (בהם 2 קרוואנים מצופי אבן וכן קרוואנים מחוברים וקרוואנים מורחבים). במקום נבנו יסודות ל 3 קרוואנים נוספים. כמו כן יש במקום " 3 מבנים טרומיים, אחד מהם משמש בית כנסת, מבנה קבע המצוי בבניה שמיועד לשמש כמקווה, חדר בטחון, 2 אתרי שידור סלולריים – אחד מהם כולל תורן ושני מבנים והשני כולל תורן ומבנה אחד. עוד בישוב: מגדל מים, מכולות, מגרש ספורט, גן משחקים, עמדת שמירה, תחנת אוטובוס, עמודי תאורה, גידור וקו כלבים היקפי, פריצות דרכים ו 2 דרכי גישה".
בתשובה נטען כי "שר הבטחון הנחה לנסות ולהגיע להידברות עם גורמי ההתיישבות באיו"ש במטרה להגיע לפתרון מערכתי כולל לפינוי מרצון של המאחזים הבלתי חוקיים באיו"ש, ובכלל זה להביא לפינויו מרצון של מגרון, במועד הקרוב". אם המגעים לא יניבו הסכם פינוי, יורה שר הבטחון לפנות את המאחז, נכתב. עם זאת מציינת המדינה כי "עיתוי ומועד הפינוי של המאחז יהיו כפופים לתיאום עם רה"מ וכי לוח הזמנים האמור לפינוי המאחז גם כפוף, כמובן לשינויים בנסיבות וכן לאילוצים רלונטיים – בטחוניים משפטיים, ככל שיהיו".
בתשובה טוענת המדינה כי "לא היתה סמכות לאיש, בכיר ככל שיהיה, לאשר את בנייתו של המאחז במקום בו נבנה, בעת ובנסיבות שנבנה, ואף לא להשלים עם קיומו של המאחז לאורך זמן או להבטיח שלא יפונה". לפיכך, "השאלות היחידות שעל הפרק הינן איפוא עיתוי ומועד פינויו של המאחז, והאם המאחז יפונה מרצון על ידי התושבים, והמבנים בו ייהרסו על ידם, או שיהיה צורך להפעיל לשם כך את הרשויות".
בהתייחס לטענותיו של תושב מיגרון כי חכר את הקרקע כדין מחברה שרכשה אותה כותבת המדינה כי "לא הוצגו המסמכים הנדרשים להוכחת הטענות" על הרכישה, ולכן מדובר "בטענות שלא בוססו כנדרש והן בגדר טענות בעלמא ובודאי שאינן שקולות כנגד העובדה שהמקרקעין במאחז הינן מקרקעין מוסדרים המצויים בבעלות תושבים פלסטיניים".
המדינה טוענת עוד כי למרות שאת התשתיות של המאחז ביצעה המועצה האזורית מטה בנימין מכספים שהועברו ממשרד השיכון, למעט חיבור חשמל למתקן שידור סלולרי "לא ניתנו אישורים לחיבור התשתיות במאחז". וכי "חיבור המאחז לחשמל מבוסס על החיבור של מתקן השידור וגם הוא בוצע ללא האישורים הנדרשים. ככל הנראה חיבור זה בוצע ביום 11 ביולי או בסמוך לכך. כמו כן התבצע חיבור שלא אושר כדין של המאחז למים לביוב ולטלפון".
עוד טוענת המדינה כי בשנת 03 הותקנו במאחז מתקני שידור סלולריים, "על רקע קשיי הכיסוי לקליטה סלולרית בציר מספר 60 עוקף רמאללה, ובהתחשב בסיכונים הבטחוניים שבנסיעה בציר". עם זאת, "אף אתרי השידור הסלולריים הם בגדר בינוי בלתי חוקי, שכן אף שניתן להצבתם היתר לפי דיני התקשורת על ידי קמ"ט תקשורת במנהל האזרחי לא קודם לקראת הצבתם כל הליך תכנוני כמתחייב עפ"י הדין".
בתשובה נמסר כי במיגרון מתגוררות 42 משפחות, ב - 62 קרוואנים (בהם 2 קרוואנים מצופי אבן וכן קרוואנים מחוברים וקרוואנים מורחבים). במקום נבנו יסודות ל 3 קרוואנים נוספים. כמו כן יש במקום " 3 מבנים טרומיים, אחד מהם משמש בית כנסת, מבנה קבע המצוי בבניה שמיועד לשמש כמקווה, חדר בטחון, 2 אתרי שידור סלולריים – אחד מהם כולל תורן ושני מבנים והשני כולל תורן ומבנה אחד. עוד בישוב: מגדל מים, מכולות, מגרש ספורט, גן משחקים, עמדת שמירה, תחנת אוטובוס, עמודי תאורה, גידור וקו כלבים היקפי, פריצות דרכים ו 2 דרכי גישה".