רוב חברי ועדת החינוך של הכנסת הביעו התנגדות חריפה להחלטת שרת החינוך, פרופ' יולי תמיד לכלול את גבולות 67 במפות ספרי הלימוד. המתנגדים בוועדה דרשו להצביע על הצעת החלטה שתמנע את הדבר עד לדיון נוסף עם שרת החינוך אשר נמנעה מלבוא היום לועדה.
בדיון קבל חבר הכנסת אורלב על היעדרה של השרה ואמר כי בלעדיה ספק אם יש ערך לדיון והוא אכן נשאל אם יש טעם לקיימו.
אורלב ציטט מהחלטת ממשלה שקבעה לאחר מלחמת ששת הימים כי "הקו הירוק מת". כמו כן החליטה הממשלה כי לא יסומן עוד כל קו גבול אחר למעט זה המוסכם היינו קו הירדן. אורלב הזכיר את ערעורו של השר ברזילאי ממפ"י, אך מציין שהממשלה דחתה את הערעור תוך שהיא מדגישה שקווי הפסקת האש בתום מלחמת ששת הימים הם יהיו הקווים היחידים שאותם יהיה מותר להזכיר. הנהלת הועדה חילקה בין המשתתפים בדיון עותקים של החלטת הממשלה מאותם ימים.
אורלב הזכיר את דבריו של שר החוץ בעבר, אבא אבן, שהגדיר את גבול הקו הירוק כגבול אושוויץ. כמו לטעמו השבת הקו למפות מכה את המדיניות הישראלית מול מדינות העולם, ואף עלול לעורר תחושות קשות בעם. "האם השרה רוצה שתלמיד תושב רמות או רמת אשכול שבירושלים ירגיש שהוא אינו שייך למדינה?", שאל אורלב.
חבר הכנסת אורלב קובע כי הנחייתה של השרה נועדה אך ורק כדי לצרוב בתודעת התלמידים וההורים את האג'נדה של שלום עכשיו ולהפוך את בתי הספר לסניפים של שלום עכשיו, כהגדרתו.
בתום דבריו הזכיר אורלב את הימים בהם הותקף השר בעבר שריד כשניסה לשלב בתכנית הלימודים את שיריו של מחמוד דרוויש וגורמי ימין ושמאל תקפו אותו על שהוא מתערב בתכני הלימודים מעבר לסמכותו. לטעמו של אורלב כך בדיוק עושה השרה תמיר ובניגוד לסמכויותיה.
חברת הכנסת רונית תירוש, בעבר מנכ"ל משרד החינוך, ציינה שבספרי משרד החינוך מופיע הקו הירוק כפרק העוסק בגבולות העבר של מדינת ישראל ומתוך כך ניתן ללמוד על ההיסטוריה המדינית של מדינת ישראל. להערכתה של תירוש השרה תמיר יכולה הייתה להסתפק במפות אלה, שהרי היא עצמה אומרת שכל שהיא מעוניינת הוא שהתלמידים ידעו את ההיסטוריה המדינית של ישראל, אך ככל הנראה מתקפה עיתונאית של חבר הכנסת שריד נגד אי העשייה הפוליטית של תמיר הביא אותה להנחיה החדשה.