ועדת הכנסת אישרה היום (ג') את הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא האזנות סתר במסגרת ועדת חוקה חוק ומשפט – זאת לבקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה) שיעמוד בראשה.
בן-ששון אומר כי אין מנוס משינויים מהותיים בחוק האזנת סתר, "לאור המידע הרב המגיע אליי לאחרונה (ממערכות משפט ואכיפת החוק בישראל ומאזרחים) מאז החליטה מליאת הכנסת על הקמת ועדת חקירה בנושא האזנות סתר, הבנתי כי אין מנוס משינויים מהותיים בחוק האזנת סתר".
הוא הוסיף כי: "חרף תשומת הלב הרבה לנושא במהלך חמש השנים האחרונות, שבו ועלו כשלים שעל רובם הצביעו מבקרי רשויות החוק שעסקו בהאזנות הסתר בעת המשפט של אישיות בכירה בחודשים האחרונים. מליאת הבית עסקה בכשלים אלה והביעה חשש כי בדומה למקרה זה רבים המקרים המלווים במחדלים בעבודת רשויות החוק אלא שהללו אינם מגיעים לידיעת הציבור. המליאה מצאה לנכון למקד תשומת לב מיוחדת לנושא בדרך של ייחודה של ועדת חקירה פרלמנטארית, שתקדיש את מרב הזמן לבחינת כל ההיבטים של האזנות הסתר כדי לעמוד על כשלים המפרים את האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות לבין זכותה של החברה להגן על עצמה; להציע להם פתרונות - אם חקיקה אם בהקפדה על נהלים, ואם בקביעת הליכי בקרה פנימיים או פרלמנטאריים חדשים ולהביא לאיזון המיוחל שהובע בנוסח החוק".
בן-ששון התחייב בפני ועדת הכנסת שאישרה, כאמור, את הקמת הוועדה, כי יעשה ככול שניתן כדי להגיש את מסקנותיה עד סוף מושב החורף הנוכחי של הכנסת (אפריל, 2007).
להלן הנחות היסוד של הוועדה והנושאים לבדיקה:
הנחות יסוד :
האזנות הסתר פוגעות פגיעה מהותית בזכויות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
חוק האזנת סתר בא לאזן בין זכויות הפרט וחזקת החַפּוּת לבין אינטרסים ציבוריים חשובים.
ועדת חקירה פרלמנטארית היא משאב יקר וראוי וכדאי לנצלו לבדיקה יסודית של מלוא טווח השימוש בחוק האזנת סתר (החוק, התקנות, נהלי העבודה, תפיסת ההפעלה, מנגנוני ההפעלה, מנגנוני הבקרה, תפוקות ותוצאות).
התקלות שהתגלו בעת האחרונה נובעות מיותר מנקודת תורפה אחת וחושפות יותר מחולשה אחת.
נושאים לבדיקה :
תשתית חוקית - החוק וחקיקת המשנה, ההסדרים לגופם, האיזונים שנקבעו בהם, והמיקום הנורמטיבי הנכון של ההוראות.
הפעלה - הפעלת החוק בידי רשויות החקירה ואכיפת החוק ובידי בתי המשפט:
א. תפיסות הפעלה של מערך מודיעין וחקירה.
ב. מקצועיות (מבחינת נהלים, הטמעה והפקות לקחים וכן בעלי התפקידים הממונים על נושא זה)
מנגנוני הבקרה - סמכויותיהם ואחריותם, והאם יעילים דיים; הן "מנגנונים פנימיים" (כגון הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה) והם מנגנונים "חיצוניים" (כגון בתי המשפט והכנסת). התפוקות והתוצאות - הן מבחינה מודיעינית והן מבחינת התועלת למערכת אכיפת החוק.