בשבוע שעבר התפרסמה הודעה של אחד הגולשים בפורום שמירת טבע באתר האינטרנט תפוז על כך שבפסטיבל בחיפה מוכרים לציבור הרחב את "כדורי אליהו" שהינם ערכי טבע מוגנים.
פקחי רשות הטבע והגנים קלטו את ההודעה הוציאו צו חיפוש לחנות, החרימו את הממצאים ובעל החנות זומן לחקירה.
ברשות הטבע מסבירים מיהם ומה הם אותם כדורים הנחשקים על ידי חובבי קריסטלים, אבנים ואנרגיות:
כדורי (אבטיחי) אליהו, או בשמם המדעי "גיאודות של קוורץ" (quartz geodes), הם גופים שצורתם השכיחה היא כדורית, וקוטרם נמצא בתחום של מספר ס"מ ועד מספר עשרות ס"מ. פני השטח שלהם בדרך כלל אינם חלקים אלא גבשושיים, דבר המקנה להם צורה כרוביתית.
כדורי אליהו מוגדרים על ידי נוכחות קוורץ (SiO2), אשר במרבית המקרים מהווה את עיקר הרכבם. עם זאת, במקרים מסויימים מופיעים מינרלים נוספים, בעיקר קלציט (CaCO3), בתכולה אשר יכולה להיות דומה לזו של הקוורץ. מינרלים נוספים, כגון אנהידריט (CaSO4) או בריט (BaSO4), מופיעים אמנם בריכוזים נמוכים מאד, אולם יש להם חשיבות בהבנת מנגנון ההיווצרות של גופים אלה.
חלקם הפנימי של כדורי אליהו במקומות מלא ובמקומות חלול. דפנות החללים מורכבים בדרך כלל מגבישים שקופים וחסרי צבע של קוורץ, ובמקומות גם מגבישי קלציט גדולים יחסית. במקרים מיוחדים מופיע קוורץ בהופעה מיוחדת (כלקדון - chalcedony), היוצר משטחים חלקים הקמורים כלפי פנים החלל.
הופעתם המקורית של כדורי אליהו בארץ היא כתרכיזים בסלעים קרבונטיים (בדרך כלל בסלעי דולומיט מיוחדים; במקרים מסויימים בסלעי קרטון), בריכוז נמוך יחסית. עם זאת, עם התנתקותם מסלעי הסביבה שלהם בתהליכי הבלייה, הם נוטים להתרכז וליצור מעין מרבץ של כדורי אליהו מפוזרים (בדומה לשדות הבולבוסים בנגב הדרומי). המקומות העיקריים בארץ בהם מופיעים כדורי אליהו הם בגליל העליון (כגון בהר מירון), באזור אום אל פחם, בהרי יהודה במספר אתרים, ובמכתש הגדול. ראוי לציין כי דווקא בכרמל (המקום בו פעל אליהו הנביא, ומכאן גם האגדה בדבר מקורם של גופים אלה) שכיחות הופעתם היא נמוכה מאד.
לגיאודות של קוורץ יש חשיבות מדעית מיוחדת, מאחר ועצם הופעתן בסלעים קרבונטיים מסויימים, בנוסף לתכונותיהן המינרלוגיות והכימיות, מספקים עדויות חשובות לתנאי יצירתם. המסקנה העיקרית היא כי גיאודות הקוורץ היו במקורן תרכיזי אנהידריט, שהוא מינרל אבפוריטי מובהק, ומכאן שהסביבה הימית התאפיינה בנוכחות תמיסות ימיות מאודות (אבפוריטיות - evaporitic). למסקנה זו יש השלכות לגבי האקלים ותנאי חילוף המים באזור ובזמן בהם הצטברו המשקעים הקרבונטיים המקוריים.
ברשות הטבע והגנים מוסיפים ומציינים שתכונותיהם המיוחדות של כדורי אליהו (צורתם החיצונית ומבנם הפנימי) מושכים את עינם ותשומת ליבם של טיילים ואספנים. "בהקשר זה חשוב לציין כי איסוף בלתי מבוקר של גופים אלה גורם לפגיעה בלתי הפיכה בהופעתם הטבעית, מאחר ולכדורי אליהו (בניגוד לחי ולצומח) אין פוטנציאל התחדשות. האתרים העיקריים המועדים לפגיעה הם בהר מירון ובהרי יהודה (בסמוך ליד קנדי). לכן כדורי אליהו הוכרו כערכי טבע מוגנים".