הקשרים ההדוקים בין החמאס לאיראן שוב אינם סוד, והם נעשים בגלוי. ביקורו של איסמעיל הנייה בטהרן נתן לכך ביטוי פומבי רב משמעות.
על פי ההערכות במערכת הביטחון, בחמאס רואים את איראן ככח העולה במזה"ת, אשר ממנה יוכלו הפלשתינים לקבל סיוע להמשך המערכה לחיסול מדינת ישראל.
ארה"ב, לעומת זאת, בראיית החמאס, ראייה המושפעת מן הסתם מראיית איראן וסוריה, נמצאת בתהליך החלשות בשל שקיעתה ב"בוץ העיראקי". ההתפתחויות האחרונות הפנים-אמריקאיות כמו תוצאות הבחירות לקונגרס שהיוו מפלה קשה לנשיא בוש על רקע הבוץ העירקי, ומסקנות ועדת בייקר-המילטון שהמליצו על מדיניות פייסנית כלפי ארצות ערב, הן ראייה ברורה לחולשה האמריקנית.
זו התפתחות מדאיגה, כי פירושו של דבר הוא, שלא רק ישראל אלא גם ארה"ב איבדה את כושר ההרתעה שלה כלפי איראן וגרורותיה.
על רקע זה דומה שבחמאס השתכנעו שניתן להביא לסיום הבידוד המדיני ולקריסת ה"מצור" הכלכלי של מדינות המערב גם ללא תשלום "מחיר" כלשהו בדמות התגמשות בתחום האידיאולוגי והמדיני.
הוכחה להערכת מצב זאת ניתן למצוא בראיון ח'אלד משעל לעיתון האיטלקי "לה רפובליקה" מה-10 בדצמבר. משעל טען כי המצור על ה"רשות הפלשתינית" קורס, כי הליגה הערבית אינה מקיימת אותו וכי גם אירופה מקיימת מגעים חשאיים עם החמאס.
בראיון בטלוויזיה הסורית ב-7 בדצמבר טען אסמאעיל הנייה כי מתקיימים מגעים עם בכירים אירופיים בנוגע להסרת המצור. יועצו של אסמאעיל הניה אחמד יוסף טען כי משלחת חמאס המבקרת באירופה נפגשה עם משלחת רמת דרג מטעם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב ועם אישים אמריקאיים נוספים. כל המהלכים הללו מצביעים על מגמה אחת: החמאס, כמו פטרוניו איראן וסוריה, מזהים את ארה"ב כמדינה חלשה, מדינה בשקיעה, שאיבדה את עוצמת ההרתעה שלה, והם אינם חוששים מפניה.