ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה היום בנושא לימודי סטודנטים פלשתינאים מעזה ומיהודה ושומרון, באוניברסיטאות בשטחים שבתוך הקו הירוק, הוועדה שמעה, כי תחומי לימוד רבים אינם קיימים באוניברסיטאות בעזה. חלקם נמצאים ביהודה ושומרון, וחלקם רק בשטחים שבתוך הקו הירוק.
ח"כ אבשלום וילן (מרצ), הפתיע בדיון ואמר כי "כל אחד מאיתנו, לו היה צריך לעמוד במחסומים המוצבים לפלשתינאים במעבר משטחי הרשות לישראל, פוטנציאלית היה נעשה מחבל. אנו מתסיסים את האוכלוסייה ויוצרים גלי שנאה. ראשי הביטחון מועלים בתפקידם אם הם רואים לנגד עיניהם רק את השיקול הביטחוני. זו התעללות צינית ובוטה באוכלוסייה הפלשתינית."
חברי עמותת "גישה", הפועלת למען שילוב הסטודנטים באוניברסיטאות במדינת ישראל אמרו כי "בשנים האחרונות יש איסור גורף לכניסת סטודנטים פלשתינים. זה אינטרס ישראלי מובהק, לאפשר להם ללמוד, כדי לבנות חברה שוחרת שלום. במעשה זה, אנו פוגעים בעצמנו", הנציגים הוסיפו כי "ב-2000 למדו באוניברסיטת ביר זית 350 סטודנטים לרפואה, וב-2006- 0. יש מקצועות ותארים מתקדמים שניתן ללמוד רק בישראל, והדבר נמנע מהפלשתינאים".
רס"ן לירון אלוש, הסבירה כי עקב המצב בטחוני, חל איסור על כניסת פלשתינאים בכלל, ולא רק על סטודנטים, "הכניסה לישראל ניתנת רק באופן חריג. כשיש לנו בקשות כניסה, בדרך כלל אנו נותנים תשובה בזמן סביר. תשובות מתעכבות רק במקרים החריגים, שהם המקרים הביטחוניים. אך מי שהתחיל בלימודיו מאפשרים לו לסיים".
פרופ' שמעון בנינגה, מאוניברסיטת ת"א, אמר כי האוניברסיטה מקצה כסף למלגות לפלשתינאים, "יש לנו לפחות מקרה אחד של סטודנטית שנמצאת במחצית לימודיה, אך אין לה אישור כניסה, והיא איננה יכולה לסיים, טענת מערכת הביטחון כאילו לסטודנטים שהחלו את לימודיהם מאפשרים לסיים, אינה מדויקת".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, סיכם כי "אי אפשר לצאת בהכרזות שהמדינה פועלת לנורמליזציה עם הפלשתינאים ומצד שני, למנוע אפשרות של סטודנטים פלשתינאים להיכנס לתחומי ישראל. זה לא הגון, זה גורם לעוול, לתסכול ושנאה מיותרים, ולחוסר יכולת של החברה הפלשתינאית לתפקד".
"הוועדה אינה מערערת על השיקולים הביטחוניים, אם מערכת הביטחון חושבת שאין לאפשר לאדם מסוים להיכנס לישראל, הדבר מקובל על הוועדה, אך לא באופן גורף. האינטרס של מדינת ישראל, כדינה המכבדת זכויות אדם, הינו לאפשר לכל אדם ללמוד לימודים גבוהים, ולכן הוועדה קוראת למערכת הביטחון לקבוע קריטריונים למעבר לישראל, בעקבות כך הוועדה פונה לשר הביטחון בבקשה שישקול שיקול שונה לגבי סטודנטים, ומבקשת את תשובתו תוך חודש".
ח"כ אבשלום וילן (מרצ), הפתיע בדיון ואמר כי "כל אחד מאיתנו, לו היה צריך לעמוד במחסומים המוצבים לפלשתינאים במעבר משטחי הרשות לישראל, פוטנציאלית היה נעשה מחבל. אנו מתסיסים את האוכלוסייה ויוצרים גלי שנאה. ראשי הביטחון מועלים בתפקידם אם הם רואים לנגד עיניהם רק את השיקול הביטחוני. זו התעללות צינית ובוטה באוכלוסייה הפלשתינית."
חברי עמותת "גישה", הפועלת למען שילוב הסטודנטים באוניברסיטאות במדינת ישראל אמרו כי "בשנים האחרונות יש איסור גורף לכניסת סטודנטים פלשתינים. זה אינטרס ישראלי מובהק, לאפשר להם ללמוד, כדי לבנות חברה שוחרת שלום. במעשה זה, אנו פוגעים בעצמנו", הנציגים הוסיפו כי "ב-2000 למדו באוניברסיטת ביר זית 350 סטודנטים לרפואה, וב-2006- 0. יש מקצועות ותארים מתקדמים שניתן ללמוד רק בישראל, והדבר נמנע מהפלשתינאים".
רס"ן לירון אלוש, הסבירה כי עקב המצב בטחוני, חל איסור על כניסת פלשתינאים בכלל, ולא רק על סטודנטים, "הכניסה לישראל ניתנת רק באופן חריג. כשיש לנו בקשות כניסה, בדרך כלל אנו נותנים תשובה בזמן סביר. תשובות מתעכבות רק במקרים החריגים, שהם המקרים הביטחוניים. אך מי שהתחיל בלימודיו מאפשרים לו לסיים".
פרופ' שמעון בנינגה, מאוניברסיטת ת"א, אמר כי האוניברסיטה מקצה כסף למלגות לפלשתינאים, "יש לנו לפחות מקרה אחד של סטודנטית שנמצאת במחצית לימודיה, אך אין לה אישור כניסה, והיא איננה יכולה לסיים, טענת מערכת הביטחון כאילו לסטודנטים שהחלו את לימודיהם מאפשרים לסיים, אינה מדויקת".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, סיכם כי "אי אפשר לצאת בהכרזות שהמדינה פועלת לנורמליזציה עם הפלשתינאים ומצד שני, למנוע אפשרות של סטודנטים פלשתינאים להיכנס לתחומי ישראל. זה לא הגון, זה גורם לעוול, לתסכול ושנאה מיותרים, ולחוסר יכולת של החברה הפלשתינאית לתפקד".
"הוועדה אינה מערערת על השיקולים הביטחוניים, אם מערכת הביטחון חושבת שאין לאפשר לאדם מסוים להיכנס לישראל, הדבר מקובל על הוועדה, אך לא באופן גורף. האינטרס של מדינת ישראל, כדינה המכבדת זכויות אדם, הינו לאפשר לכל אדם ללמוד לימודים גבוהים, ולכן הוועדה קוראת למערכת הביטחון לקבוע קריטריונים למעבר לישראל, בעקבות כך הוועדה פונה לשר הביטחון בבקשה שישקול שיקול שונה לגבי סטודנטים, ומבקשת את תשובתו תוך חודש".