נגיד בנק ישראל הודיע כי הוא מוריד את הריבית במשק בחצי אחוז. הכלכלן דב גניחובסקי אומר ביומן ערוץ 7 כי יש לכך 2 סיבות. סיבה אחת היא הלחצים שהופעלו עליו. "היצואנים בכו וטענו כי הדבר יזיק לתעסוקה במשק וטענות נוספות". סיבה שניה לדברי גניחובסקי: "הנגיד היה צריך לברוח מהמצב של אפס אינפלציה. אינפלציה נמוכה יכולה להזיק בדיוק כמו עליה באינפלציה". גניחובסקי מוסיף כי אם מישהו הופתע מהורדת הריבית בחצי אחוז, הרי ש"כל הנביאים שחשבו שהנגיד יוריד רק ברבע אחוז הופתעו".
לדברי גניחובסקי מצב של אפס אינפלציה אומר שהמשק תקוע בקיפאון מוחלט. "משק קפוא אינו משק צומח עם כל הרעות הכרוכות בזה. אחד הסימנים לאינפלציה שלילית הוא משק מוקפא. אינפלציה נמוכה זה משהו סביר כי המשק מתפתח והמחירים עולים ברמה סבירה".
"כיום מוקדם מדי להגיד אם המשק צומח מהר מדי או לאט. אינפלציה של 3 אחוזים זה מה שאנחנו יכולים לסבול", אומר גניחובסקי. בעניין הויכוח על התקציב, אומר גניחובסקי כי אי אפשר להוסיף על התקציב וחייבים לשמור על המסגרת. "שבירת מסגרת התקציב פרושה תוספת לאינפלציה. אך אם מדובר על אינפלציה נמוכה ברור שאפשר להגדיל את מסגרת התקציב ולהוסיף לו כמה מליארדים אך עדיין האמת הזו לא חילחלה לכל רוחב הממשלה".
גניחובסקי מוסיף כי אנחנו מדינה התלויה ביצוא. "לפני מספר שבועות שמעתי את ראש הממשלה שאומר בשמחה שהגענו לאיזון מסויים במאזן המסחרי. פרוש הדבר שייצאנו יותר ממה שייבאנו, האם נפעל נגד היצוא ונעודד את היבוא?. שער דולר נמוך פרושו עידוד ליבוא וההפך מעידוד ליצוא".
לשאלת המראיין, יגאל שוק, האם בעליית הדולר יש רק תועלת למשק, אומר גניחבוסקי כי יש בכך לא רק תועלת, שכן יש למדינה חובות רבים של דולרים שצריך לפרוע. "אם הדולר נמוך אז מתקצבים אותם בפחות שקלים ופורעים את מה שניתן. יש גם יבוא חיוני למדינה והוא יותר זול אם שער הדולר נמוך. ברור שהיה צריך למנוע את ירידת שער הדולר שכן היצוא סובל משער דולר נמוך והיבוא מרוויח ואנו לא מעוניינים בשני התהליכים הללו".
לגבי התקציב, לאחר שכל הסיעות החליטו להתאחד סביבו בתמימות דעים, אומר גניחובסקי כי לא הופתע וכי זה משחק קבוע שחוזר על עצמו כל שנה. לדבריו, לתקציב כפי שהוא נבנה ומוגש ומאושר בישראל, כמעט אין לו קשר למציאות. "התקציב הזה אינו מבטא הרבה דברים יש בו הרבה מניפולציות ומשחקים. במקומות שאינו קשיח משרד האוצר יכול לעשות בו קומבינות על ימין ועל שמאל".
"הבעיה שאנו מתפללים לשינויים מבניים בתקציב שיהיה מספיק גמיש כדי לספוג התפתחויות בלתי צפויות כי אז יש רזרווה בדרך כלל. הוא חייב להיות גמיש מעצם בריאתו אך אינו כן, כיון שנשלט באופן בלעדי על ידי משרד האוצר. המשרדים מקבלים תקציבים על ידי האוצר ומקסימום הם יכולים להעביר מסעיף לסעיף אך אין בו גמישות. לבחון את התקציב מהתחלה זו עבודה קשה מאד", מסכם גניחובסקי.