היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אינו פוסל הטלת סנקציות אישיות ופליליות על ראשי ערים. כך עולה מהתשובה שנתנה אתמול פרקליטות המדינה לבית-הדין הארצי לעבודה, באמצעות דנה מנחה, סגנית לפרקליט המדינה ואורית פודמסקי, מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות.
תשובת היועמ"ש ניתנה בהמשך להנחיה שנתן נשיא ביה"ד הארצי בשבוע שעבר. בתגובה לעמדת היועץ אמר היום יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כי "העובדה שהיועץ המשפטי לא פסל את השימוש בכלי הסנקציות מחזיר את הכדור לממשלה. ניתן בהחלט למצוא את הסנקציות המתאימות ולעגנם בחקיקה מוסכמת גם על דעת ההסתדרות".
מזוז כותב בתשובתו כי קיים נוהל לחיוב אישי לנושאי משרה ברשויות המקומיות ובג"צ כבר קבע כי אין להפוך את סמכות השר לחייב את ראש המועצה בגין הוצאות שלא כדין לאות מתה. "אין ספק", קובע מזוז, "כי הכלי שסעיפים אלה מעניקים הוא כלי אפקטיבי להשלטת כללי מינהל תקין על נבחרי רשויות מקומיות. מזוז אף מוסיף כי "נעשה שימוש במכשיר זה כדי להטיל חיובים על ראשי רשויות אשר עשו שימוש בכספי הרשות למטרות שלא כדין, כדוגמת העסקת עובדים שלא כדין ושימוש בכספי חינוך שלא למטרתם. כיום מונחים בפני הועדה לחיוב אישי, מספר תיקים נוספים, הנוגעים למקרים מעין אלו".
מזוז אף לא פוסל שימוש במשפט פלילי אולם מציין כי הוא אינו רואה בכלי זה אמצעי מרכזי לטיפול במשבר השכר ברשויות המקומיות. יחד עם זאת הוא סבור כי "יש מקום לשקול שימוש בכלים פליליים במקום שבו יש חשש לשחיתות או חוסר תום לב או במקום בו הועברו כספים לרשות לצורך תוכנית הבראה והיא נמנעה מלהשתמש בזה לצורך תשלום לעובדים.
ההסתדרות הגישה אף היא היום דו"ח נוסף לבית-הדין. הדו"ח מראה כי כמחצית מהרשויות המקומיות שחתמו על תוכניות הבראה בשנתיים האחרונות מלינות שכר. מדובר ב- 21 מתוך 39 רשויות, שכולן אף מלינות גם את שכר חודש נובמבר. הדו"ח חובר בהתאם לבקשת ביה"ד בשבוע שעבר. בהסתדרות אומרים כי זו ההוכחה כי תוכניות הבראה, כפי שדורשים משרדי האוצר והפנים, אינם ערובה לתשלום שכר. "בדברי ההקדמה לדו"ח נכתב כי ההסתדרות אינה מתנגדת לתוכניות הבראה כל עוד הן מבטיחות באופן חד-משמעי גם בעתיד את תשלום השכר באופן מלא ובמועד, תשלום החובות לקרנות הפנסיה וקופות ההשתלמות, תוך קביעת סנקציות אישיות למניעת התופעה.
תשובת היועמ"ש ניתנה בהמשך להנחיה שנתן נשיא ביה"ד הארצי בשבוע שעבר. בתגובה לעמדת היועץ אמר היום יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כי "העובדה שהיועץ המשפטי לא פסל את השימוש בכלי הסנקציות מחזיר את הכדור לממשלה. ניתן בהחלט למצוא את הסנקציות המתאימות ולעגנם בחקיקה מוסכמת גם על דעת ההסתדרות".
מזוז כותב בתשובתו כי קיים נוהל לחיוב אישי לנושאי משרה ברשויות המקומיות ובג"צ כבר קבע כי אין להפוך את סמכות השר לחייב את ראש המועצה בגין הוצאות שלא כדין לאות מתה. "אין ספק", קובע מזוז, "כי הכלי שסעיפים אלה מעניקים הוא כלי אפקטיבי להשלטת כללי מינהל תקין על נבחרי רשויות מקומיות. מזוז אף מוסיף כי "נעשה שימוש במכשיר זה כדי להטיל חיובים על ראשי רשויות אשר עשו שימוש בכספי הרשות למטרות שלא כדין, כדוגמת העסקת עובדים שלא כדין ושימוש בכספי חינוך שלא למטרתם. כיום מונחים בפני הועדה לחיוב אישי, מספר תיקים נוספים, הנוגעים למקרים מעין אלו".
מזוז אף לא פוסל שימוש במשפט פלילי אולם מציין כי הוא אינו רואה בכלי זה אמצעי מרכזי לטיפול במשבר השכר ברשויות המקומיות. יחד עם זאת הוא סבור כי "יש מקום לשקול שימוש בכלים פליליים במקום שבו יש חשש לשחיתות או חוסר תום לב או במקום בו הועברו כספים לרשות לצורך תוכנית הבראה והיא נמנעה מלהשתמש בזה לצורך תשלום לעובדים.
ההסתדרות הגישה אף היא היום דו"ח נוסף לבית-הדין. הדו"ח מראה כי כמחצית מהרשויות המקומיות שחתמו על תוכניות הבראה בשנתיים האחרונות מלינות שכר. מדובר ב- 21 מתוך 39 רשויות, שכולן אף מלינות גם את שכר חודש נובמבר. הדו"ח חובר בהתאם לבקשת ביה"ד בשבוע שעבר. בהסתדרות אומרים כי זו ההוכחה כי תוכניות הבראה, כפי שדורשים משרדי האוצר והפנים, אינם ערובה לתשלום שכר. "בדברי ההקדמה לדו"ח נכתב כי ההסתדרות אינה מתנגדת לתוכניות הבראה כל עוד הן מבטיחות באופן חד-משמעי גם בעתיד את תשלום השכר באופן מלא ובמועד, תשלום החובות לקרנות הפנסיה וקופות ההשתלמות, תוך קביעת סנקציות אישיות למניעת התופעה.