שר הפנים, רוני בראון, נועד היום במשרד הפנים שבירושלים עם בני משפחות שכולות שמחו בפניו על הכוונה לשחרר מחבלים במסגרת העסקה לשחרורו של החייל גלעד שליט. במהלך הפגישה הבהיר השר כי על אף הצער הכרוך בכך, במסגרת העיסקה ישוחררו גם מחבלים עם דם על ידיהם. "זוהי הדרישה הפלשתינית וכנראה שלא יהיה מנוס מלקבל אותה", אמר.
את הפגישה יזם ד"ר אריה בכרך, ששכל את בנו אוהד הי"ד שנרצח בידי מחבלים בוואדי קלט בשנת 95'. לפגישה הצטרף גם יהושע הרלינג, בנו של הרב בנימין הרלינג הי"ד, שנרצח בהר עיבל בשנת 2000.
השניים שמעו מהשר בראון שהחלטה על שחרור המחבלים התקבלה, כיוון שמדובר בחלק מתהליך מדיני כולל שהממשלה רואה בו פתיחת אופק מדיני חדש מול הנהגת הרש"פ. "זו ברירת מחדל שאותה אנחנו מקבלים מתוך שיקולים גלובליים כוללים", אמר השר.
הרלינג ובכרך מספרים, כי בתום הפגישה יצאו עם תחושה שהעומד מאחורי קבלת התכתיב הפלשתיני לשחרור מחבלים, למרות דעתו הקודמת של ראש הממשלה אולמרט, הוא הקושי להביט בעיני הוריו של גלעד שליט. ד"ר בכרך אמר לשר שעל הממשלה להציג עמדה מנהיגותית גם מול ההורים. לטעמו, על ההנהגה להבהיר להורים, שעם כל הכאב הממשלה רואה את מכלול התמונה, ומודעת היטב למחיר הכבד אותו עלול הציבור לשלם עם חזרתם של המחבלים לשורות הטרור,ולכן היא אינה יכולה לשלם מחיר כזה גם עבור שחרורו של הבן גלעד. השר אמר בתגובה, שאכן ההגיון הקר מצדיק לכאורה את ההגיון אותו מציגים בכרך והרלינג, והוא אינו יכול להשיב טענה מול טענתם. עם זאת הבהיר שהשיקולים הכוללים, ולא רק חישוב הרוגי העתיד, חלילה, מול חטופי העבר, גברו במקרה זה.
בכרך הוסיף ואמר לבראון, כי כשם שהוא מתקשה להסתכל בעיני הורי החטופים עליו לחוש קושי להסתכל בעיניו שלו כהורה שכול, וכך גם בעיניהם של הורי החללים במלחמה האחרונה בלבנון. בכרך קובע שכשם שהיה כוח לממשלה להוציא לקרב את חיילי צה"ל, למרות המחיר הכבד, וזאת למען שחרורם של חטופים, כך על הממשלה לקחת אחריות ולהבהיר, כי במכלול השיקולים הממשלה אינה מוכנה לסכן את הציבור בישראל בשחרור מחבלים, על אף הכאב הטמון בביטול עסקת השחרור.
בתגובה הפתיע השר בראון את בני שיחו ואמר שהיציאה למלחמה לא הייתה בהכרח מתוך מגמה להשיב את החטופים הביתה. "נושא החטופים היה עניין שולי במטרות המלחמה. ידענו שכמעט אין לנו סיכוי להשיב אותם במהלך המלחמה. היו לנו חמש סיבות שונות ליציאה למלחמה, וסוגיית החטופים הייתה האחרונה שבהן". בראון הוסיף ואמר שהשיקול הראשון במעלה ליציאה למלחמה היה ענישתו של מי שפלש משטחה של מדינה ריבונית לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. בכרך הביך את השר כששאל, אם ניתן להבין מהדברים שהצבא לא יצא למלחמה אלא לפעולת תגמול. השר בראון התנער מפרשנותו של בכרך ואמר "כל אחד יכול לפרש כרצונו את הדברים".
הפגישה הקשה בין הצדדים ארכה כשלושים וחמש דקות, ובתומה הבהירו הרלינג ובכרך לשר כי "אמנם לא שכנעת אותנו וגם אנחנו כנראה לא שכנענו אותך. תיארנו לעצמנו שכך יהיה, אבל אנחנו מבקשים שבכל פורום בו תשב ובו ידונו בסוגיית שחרור המחבלים, תייצג את הכאב שלנו כבני משפחות שכולות, ואת המחאה הזו ששמעת כאן". השר הבטיח שאכן כך יעשה והבהיר שראש הממשלה אולמרט רגיש מאוד לסוגיות הללו. "אין רגיש כאהוד. הוא מלווה את סוגיית השכול ברגישות עוד מימיו כראש עיריית ירושלים", אמר בראון.
את הפגישה יזם ד"ר אריה בכרך, ששכל את בנו אוהד הי"ד שנרצח בידי מחבלים בוואדי קלט בשנת 95'. לפגישה הצטרף גם יהושע הרלינג, בנו של הרב בנימין הרלינג הי"ד, שנרצח בהר עיבל בשנת 2000.
השניים שמעו מהשר בראון שהחלטה על שחרור המחבלים התקבלה, כיוון שמדובר בחלק מתהליך מדיני כולל שהממשלה רואה בו פתיחת אופק מדיני חדש מול הנהגת הרש"פ. "זו ברירת מחדל שאותה אנחנו מקבלים מתוך שיקולים גלובליים כוללים", אמר השר.
הרלינג ובכרך מספרים, כי בתום הפגישה יצאו עם תחושה שהעומד מאחורי קבלת התכתיב הפלשתיני לשחרור מחבלים, למרות דעתו הקודמת של ראש הממשלה אולמרט, הוא הקושי להביט בעיני הוריו של גלעד שליט. ד"ר בכרך אמר לשר שעל הממשלה להציג עמדה מנהיגותית גם מול ההורים. לטעמו, על ההנהגה להבהיר להורים, שעם כל הכאב הממשלה רואה את מכלול התמונה, ומודעת היטב למחיר הכבד אותו עלול הציבור לשלם עם חזרתם של המחבלים לשורות הטרור,ולכן היא אינה יכולה לשלם מחיר כזה גם עבור שחרורו של הבן גלעד. השר אמר בתגובה, שאכן ההגיון הקר מצדיק לכאורה את ההגיון אותו מציגים בכרך והרלינג, והוא אינו יכול להשיב טענה מול טענתם. עם זאת הבהיר שהשיקולים הכוללים, ולא רק חישוב הרוגי העתיד, חלילה, מול חטופי העבר, גברו במקרה זה.
בכרך הוסיף ואמר לבראון, כי כשם שהוא מתקשה להסתכל בעיני הורי החטופים עליו לחוש קושי להסתכל בעיניו שלו כהורה שכול, וכך גם בעיניהם של הורי החללים במלחמה האחרונה בלבנון. בכרך קובע שכשם שהיה כוח לממשלה להוציא לקרב את חיילי צה"ל, למרות המחיר הכבד, וזאת למען שחרורם של חטופים, כך על הממשלה לקחת אחריות ולהבהיר, כי במכלול השיקולים הממשלה אינה מוכנה לסכן את הציבור בישראל בשחרור מחבלים, על אף הכאב הטמון בביטול עסקת השחרור.
בתגובה הפתיע השר בראון את בני שיחו ואמר שהיציאה למלחמה לא הייתה בהכרח מתוך מגמה להשיב את החטופים הביתה. "נושא החטופים היה עניין שולי במטרות המלחמה. ידענו שכמעט אין לנו סיכוי להשיב אותם במהלך המלחמה. היו לנו חמש סיבות שונות ליציאה למלחמה, וסוגיית החטופים הייתה האחרונה שבהן". בראון הוסיף ואמר שהשיקול הראשון במעלה ליציאה למלחמה היה ענישתו של מי שפלש משטחה של מדינה ריבונית לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. בכרך הביך את השר כששאל, אם ניתן להבין מהדברים שהצבא לא יצא למלחמה אלא לפעולת תגמול. השר בראון התנער מפרשנותו של בכרך ואמר "כל אחד יכול לפרש כרצונו את הדברים".
הפגישה הקשה בין הצדדים ארכה כשלושים וחמש דקות, ובתומה הבהירו הרלינג ובכרך לשר כי "אמנם לא שכנעת אותנו וגם אנחנו כנראה לא שכנענו אותך. תיארנו לעצמנו שכך יהיה, אבל אנחנו מבקשים שבכל פורום בו תשב ובו ידונו בסוגיית שחרור המחבלים, תייצג את הכאב שלנו כבני משפחות שכולות, ואת המחאה הזו ששמעת כאן". השר הבטיח שאכן כך יעשה והבהיר שראש הממשלה אולמרט רגיש מאוד לסוגיות הללו. "אין רגיש כאהוד. הוא מלווה את סוגיית השכול ברגישות עוד מימיו כראש עיריית ירושלים", אמר בראון.