בג"ץ דחה עתירה בסוגיית חוקיות צוי הגבלה לאזרחים ישראליים ביו"ש. זאת לאור הודעת הפרקליטות כי תקצר את תקופת הרחקתו של העותר ערן ש.. השופטים קבעו כי הדיון העקרוני בסוגיה התייתר והורו לעותר להגיש  תביעה אזרחית נגד המדינה כדי שתשתתף בהוצאות שנבעו מהרחקתו - שכר דירה לחצי שנה והרחקה מפרנסתו.



בא כוחו של העותר עוה"ד יצחק בם, מהפורום המשפטי למען א"י אומר בתגובה כי "לשופטי בג"ץ היה ברור שלמורחק מינהלי אין עילה אזרחית כלפי המפקד הצבאי, ולמעשה בג"ץ הפנה את העותר למבוי סתום. בג"ץ לא רצה להגיד שלעותר לא מגיע דבר כיוון שלערבים בסיטואציות דומות המדינה משלמת דמי מחיה, ולכן בג"ץ הפנה את העותר לבית משפט אזרחי כדי שהאחרון יגיד לו שאין עילה לחייב את המדינה".



יו"ר הפורום המשפטי נחי אייל אומר כי בג"ץ הוכיח פעם נוספת ש"זכויות האדם של האזרח הערבי חשובות יותר מזכויות האזרח היהודי. בעוד שמחבלים ערבים המורחקים מבתיהם זוכים למימון ההוצאות שנגרמות להם, האזרח היהודי אינו יכול להסתמך על הבג"ץ בשמירת זכויותיו הבסיסיות. אנו נפעל על מנת לשנות מציאות זו".

מדובר בעתירה נגד חוקיות צוי הגבלה לתושבי יו"ש. העתירה הוגשה על ידי  תושב יצהר, ערן ש., בשנות ה 20 , נשוי ואב טרי לתינוקת בכורה בת 6 חודשים. ערן שנאלץ עקב הצו לעבור עם משפחתו לדירה שכורה בירושלים, טען כי הרחקתו באמצעות צו אלוף פיקוד היא ללא סמכות.

בא כוחו, עו"ד יצחק בם מהפורום המשפט,  טען כי זכויות היסוד ע"פ חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חלים באופן פרסונלי על ישראלים ביו"ש. לפיכך פגיעה בזכויות אלו צריכה להעשות בגבולות סעיף 8 (הגבלות על חוק היסוד) או מכוח הסמכה מפורשת בחוק. ב'העדרו של חוק המסמיך לכך, מפקד הצבא אינו יכול להוציא צו גירוש פרסונאלי נגד מי שחוקי היסוד מעניקים לו הגנה פרסונאלית'. עוד נטען בעתירה כי על מפקד הצבא לדאוג לתנאי מחייתו ומגוריו של המורחק מביתו וכן על הרשויות לחקור אותו בגין החשדות המיוחסים לו.



משמעות ההחלטה היתה קביעת  מידת תחולת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על ישראלים ביו"ש ומהי סמכותו של מפקד הצבא באזור כלפי ישראלים.



הפורום המשפטי  ציין בעתירה כי בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי חוק היסוד כבוד האדם וחירותו חל באופן פרסונאלי על ישראלים ביו"ש הגם שאינם בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. עו"ד בם מצטט מהחלטת בג"ץ בסוגית חוקיותו של החוק ליישום ההתנתקות מחבל עזה (חוק פינוי פיצוי) : "בפסק הדין בעניין חוף עזה, בית המשפט הנכבד הזה יצר מעין privileges and immunities clause נוסח ישראל. כשם שלפי החוקה האמריקנית אף רשות מדינתית אינה יכולה לפגוע בזכויות שניתנו לאזרחים לפי החוקה הפדראלית, כך אף רשות ישראלית אינה יכולה לפגוע שלא כדין בזכויות שהעניק להם חוק היסוד. מעתה, כל חייל ומפקד ישראלי נושא בתרמילו, לצד המשפט המנהלי הישראלי על עקרונותיו, גם את חוקי היסוד. כל אזרח ישראלי נושא באמתחתו את חוקי היסוד המגנים עליו מפני הרשות".



יו"ר הפורום המשפטי למען א"י, נחי אייל, טען בהתייחסו לעתירה  כי "ההחלטה למתן צווי הגבלה מופרזים למשך 1/2 שנה לתושבי השומרון עומדת בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והם ניתנים ע"י אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה ללא בחינה מעמיקה של שיקול הדעת שלו, כפי שמתקיים בתהליך מתן הצו ע"י שר הביטחון".



יו"ר חוננו שמואל (זנגי) מידד המעניק סיוע משפטי למקבלי הצוים ציין בראיון לערוץ 7 כי "יש לשים לב להתדרדרות בדמוקרטיה הישראלית. מדינה לדבריו אינה מפסיקה להיות דמוקרטיה בבת אחת. זהו סחף, והמעצרים המנהליים הם אחד הסימנים לכך שהמדינה נסחפת הרחק מהדמוקרטיה. השיטה, הפצת 'ריח על אדם', ידועה במשטרים טוטליטאריים. כביכול חושפים טפח ומחביאים טפחיים, בטענה שיש 'חומרים סודיים'. אבל למעשה אין חומר ואין ראיות, כי אחרת היה מתקיים משפט".

כאמור השופטים קבעו כי לאור הודעת הפרקליטות לפיה תקוצר תקופת ההרחקה העתירה התייתרה וכי על העותר להגיש תביעה אזרחית נגד המדינה.