בג"ץ דחה את עתירתו של ראש נאמני הר הבית גרשון סלומון להתיר לו לממש את זכותו לעלות להר הבית. השופטים, ביניש ארבל וברלינר קבעו כי מקובלת עליהם עמדת מפקד מחוז ירושלים ניצב אילן פרנקו לפיה "כניסת סלומון להר הבית עלולה בהסתברות קרובה לודאי להצית תבערה בקרב ציבור נרחב שתוביל לפגיעה בחיי אדם. בכך עלולה להיווצר סכנה חמורה לסדר הציבורי ולשלום הציבור ובטחונו".
בא כוחו של סלומון, עו"ד נפתלי ורצברגר, טען כי סלומון 'מסורב' עליה מזה 16 שנים, וכי מדובר "בפגיעה בלתי סבירה באופן קיצוניבזכויותיו היסודיות לחופש הביטוי והפולחן ולחופש התנועה והגישה למקומות הקדושים". עוד טען ורצברגר כי "אין בידי המשטרה הסמכה מפורשת לכך בחוק" וכי המשטרה "מתנערת מחובותיה להבטיח את זכויותיו היסודיות של העותר כאזרח בישראל".
טענת חוסר הסמכות של המשטרה נדחתה על ידי השופטים והם אף ציינו כי לאחרונה נעשה תיקון בפקודת המשטרה שבו נקבע כי לשוטרים נתונה הסמכות לקיים סדר "בכל מקום שיש לציבור גישה אליו", כמו כן "עוגנה במפורש סמכותם של שוטרים להורות על מניעת גישה לאזור או למקום בהתקיים 'חשש ממשי לפגיעה חמורה בבטחון הנפש והרכוש".
השופטים דחו את הטענה לפיה סירוב המשטרה מהווה "כניעה שלא כדין" לאיומי אלימות של מוסלמים, וכתבו: "קיימים מצבים בהם אין בכוחם של האמצעים הסבירים העומדים לרשות המשטרה, כדי להסיר או להקטין את הסיכון לבטחון הציבור. בנסיבות חריגות כאמור אין מנוס למלנקוט באמצעי החריף של מניעת מימושן של זכויות היסוד במידה הנדרשת לשם שמירה על שלום הציבור".
"מעמדו המיוחד של הר הבית לבני הדתות השונות ורגישותו יוצאת-הדופן של המקום, מחייבים זהירות רבה ורגישות מיוחדת לשמירה על הביטחון והסדר הציבורי בו. הר הבית הוא יחיד ומיוחד לא רק באספקלריה של מדינת ישראל, אלא בקנה מידה חובק עולם", כתבו עוד השופטים.